סיפרתי כאן כבר לא פעם, שאחד מהגילטי פלז`רז שלי הוא לעקוב יום יום אחרי האסטרונאוטים קארן נייברג ולוקה פרמיטנו, מתחנת החלל הבינלאומית.
במהלך החודשים שהם שהו בחלל הם העבירו בטוויטר מאות צילומים מרהיבים של כדור הארץ, ותמונות נהדרות מחיי היום יום שלהם בתחנה.
הלילה הם חוזרים לכדור הארץ באמצעות החללית סוויוז.
בבלוג שלו, לוקה פרמיטנו מסכם היום את החוויה, בפוסט הנפלא This is my earth.
אני שמחה מאד עבורם- קארן נשואה בעצמה לאסטרונאוט ואם לילד יחיד וקטן אותו לא ראתה כמה חודשים, לוקה הוא בעל משפחה.
את התמונה האחרונה שלה מהחלל העבירה קארן לפני כמה שעות:
היא כותבת: “חוזרת הביתה!”
אשתו של לוקה, צייצה בשמו בדקות האחרונות:
ואנחנו ממתינים בדריכות.
בכל החודשים האלו התרגשתי ביחד איתם, ואני רוצה לחלוק כאן כמה מהרגעים היפים שהם חלקו איתנו:
זריחה, 9 בנובמבר (קארן נייברג)
(29 באוקטובר- הירח עולה בשעת שקיעה, קארן נייברג)
(18 באוקטובר- תל אביב עד ביירות, קארן נייברג)
תחנת החלל היא בגודל של מגרש כדורגל ואפשר לראות אותה חולפת מעל כדור הארץ בעין בלתי מזויינת.
כאן צילם חבר משפחה של קארן, את תחנת החלל חולפת מעל בית ילדותה במינסוטה, ב- 30 בספטמבר.
נהר המיסיסיפי, העובר דרך מיזורי, טנסי, ארקנסו, מיסיסיפי. קארן נייברג, 14 בספטמבר)
עוד צילום מדהים של ישראל, 18 באוגוסט, קארן נייברג
מלבורן, אוסטרליה, 15 באוגוסט, קארן נייברג
בשבת, בזמנה החופשי, מבלה קארן בפינת התפירה שלה
קארן אוהבת את מראה הטרול, בעזרת ג`ל לשיער
אחד המשחקים המגניבים בחלל- לשחק עם בועות מים!
ולהשתעשע עם האוכל
לוקה מחופש לסופרמן, לכבוד ההלואיין
במחווה לאיינשטיין, בתמונה משעשעת במיוחד- קארן עומדת מאחורי לוקה, והשיער שלה נראה כמו התסרוקת של איינשטיין, על לוקה
מועדון צלילה בשארם אל- שייך, 24 באוקטובר, לוקה פרמיטנו
לונדון ופריז בלילה, 24 באוקטובר, לוקה פרמיטנו
לוקה באימון כושר
איטליה, לוקה פרמיטנו, 3 באוקטובר
לוקה חוגג יום הולדת, עם חולצה שהוכנה במיוחד עבורו ועוגה שהכינה לו קארן.
“התפוח הגדול” לא ישן גם בלילה, לוקה פרמיטנו, 26 בספטמבר.
באחד הפוסטים שלו, מספר לוקה על שיגרת יומו בתחנה. בסיום הפוסט הוא כותב:
- I dedicate the last moment of the evening to my wife before
- switching off the light and climb into my sleeping bag. The five -hour time difference between my wife and I separate us more than the thousands of kilometres of emptiness: she is in the middle of her daily activities while I am getting ready to sleep. Kathy, with her typically female infinite patience, puts everything aside when I phone – the problems of everyday life that every mother and every wife encounters. She grants me a few minutes of serenity, a moment that seems to stop time, a little gem of priceless calm, a break from the world, made of the stuff that dreams are made of – but this memory, at least , will stay with me upon awakening.
איזה איש מקסים!
כאמור, בעוד כמה שעות הם חוזרים ואני שמחה בשבילם מאד,
אבל אתגעגע אליהם קשות.
אני צריכה לעשות עכשיו בונדינג עם הצוות החדש, וזה לא פשוט, אחרי שהתרגלתי ללוקה וקארן המופלאים.
נחיתה קלה.
