
נשיונל ג’אוגרפיק וחיי המין המפתיעים של הצופיות
לפני מספר שבועות הבחנתי בצופית קטנה שעפה הלוך ושוב אצלי במרפסת. זו ציפור קטנטנה וחמודה: קצת התפלאתי מה יש לה
לפני מספר שבועות הבחנתי בצופית קטנה שעפה הלוך ושוב אצלי במרפסת. זו ציפור קטנטנה וחמודה: קצת התפלאתי מה יש לה
קיבלתי מספר תלונות מקוראיי הנאמנים על כך שהפוסט הקודם נקטע באיבו ושלא המשכתי לספר את עלילות בעלי בטקסס, וכיצד הסתיימה
אחת התכונות המשותפות הבולטות לכלל הגברים שאני מכירה- היא שהם שונאים לטוס מהעבודה. כלומר, הם מספרים לנו הנשים, כמה
כפי שכבר כתבתי כאן לא פעם, אני אוהבת מאד את הנרטיב של חדרי בריחה. הם משלבים הרבה אלמנטים שמדברים אלי
אני זוכרת איך כשהייתי צעירה, מתנות יום ההולדת האקסטרימיות שבעלי ארגן לי, נעו בין ריחוף בטרקטורון מעופף להפלגת תענוגות לקפריסין.
לפני מספר שנים, נודע לי כי בעיר שאני מתגוררת בה, קיימת עוד איילת גזית נוספת מלבדי. וכדי להוסיף בלבול לבלאגן,
כבכול שנה ב 7 שנים האחרונות, אני מעלה פוסט מסכם לארועי יום העצמאות, החג האהוב עלי מכל החגים. *** וכמו
זה כבר כמה שנים שאנחנו מתכננים לטוס לברצלונה. חברינו מרבים לתאר אותה בתאווה ומספרים לנו איך שהיין שם זול ממים,
מאז הלידה האחרונה שלי נותרו לי ארבעה… טוב, חמישה… טוב, שמונה קילוגרמים מיותרים שאותם אני מתאמצת להסיר. המשפט הזה יכל