27/02/2014 09:14:24

ביום שישי האחרון, ב- 7:00 בבוקר, השכמנו לשיעור צילום בספארי.

כשנכנסתי למכונית של אורית החמודה, חברתי לקורס, התוודעתי למצלמתה:

אורית הוכיחה לכולנו את מה שכבר כולנו כבר יודעים:

שהגודל כן קובע.

עדשת הטלסקופ העצומה שלה הוציאה צילומים מרהיבים והכניסה את כולנו לחרדת ביצוע…

ניסינו להתגבר.

 

כמו כן, הצטרף אלינו שי, המדריך מהספארי, שהעשיר אותנו בידע תוך כדי הנסיעה, גם ובעיקר בידע קינקי, שאני תמיד שמחה לשתף אתכם אצלי בבלוג.

אז מיד בכניסה לספארי תפסה אותי אנטילופה.

“תצלמי אותי בפרופיל לשמאל!” היא ביקשה

“לא, לא! לימין!”

“חכי שניה, אני מביאה את כל החברות שלי!”

איזה יפה האף שלהן בצורת הלב?

זוגות- זוגות:

אפרופו קרנפים: הידעתם כמה זמן רצוף קרנף מזדווג?

מסתבר ששעה וחצי רצוף.

כבוד!

וכשהגענו למתחם הפינגוונים, שי המדריך אמר שהוא מעוניין לחוד חידה למחוננים:

החידה: מדוע אין דב הקוטב טורף את הפינגווין?

תנחשו מי המחוננת שנתנה את התשובה הנכונה?דב הקוטב איננו יכול לטרוף את הפינגווין, כיוון שהם אינם נפגשים: דב הקוטב חי בקוטב הצפוני ואילו הפינגווין חי בקוטב הדרומי.

אלמנטרי!

במקרה הזה מדובר בכלל בפינגווין אפריקאי.

עכשיו תכירו את מושון:

מושון החמוד הוא אורנג אוטנג. פירוש השם באינדונזית הוא: איש היער.

מושון הוא ג`ינג`י חם מזג, שמעדיף במובהק נקבות על זכרים, ולכן מעדיף את המטפלות על פני המטפלים בספארי.

הוא לא אהב את הגדר החשמלית ששמו לו מול העיניים ואחרי מספר מעשי ונדליזם מצידו, הבינו בספארי שאין ברירה והסירו אותה.

הוא רק בן 45 אך הוא כבר לקה מספר פעמים בשבץ מוחי ומטופל באספירין, ואף על פי כן הוא עושה סקס כל בוקר עם רוחל`ה. כבוד 2

זוהי רוחל`ה בצילום תקריב. יפהפיה במונחים אורנג אוטנגים:

וזהו בנם המתוק בן השלוש וחצי, רחמים:

משחק קו- קו:

ההיפופותם משתתף בקמפיין המסביר את חשיבות השימוש בחוט דנטלי:

היפופותמים עומדים במסדר. חטפתי דז`ה וו מימי בבה”ד 12:

חתונה בסגנון פלמינגו- החתן והכלה עומדים זה מול זה ויוצרים לב עם הצוואר, הכומר פורש כנפיים ומקדש אותם:

רואים את זה?

שימפנזה, כוכב הקופים:

הסיקסק מדגמנת בדיוק את סגנון הלבוש האהוב עלי: סקיני שחורות, חולצה בצבעי שחור/אפור:

היא הגירסה המעופפת לזה:

 

 

מגלן חום (תודה למוטי שזיהה לי אותו):

ואז הגענו אל חלקת האריות:

מכיוון שאת עיקר ההשכלה שלי בענייני ספארי רכשתי מצפייה חוזרת ונשנית ב”מלך האריות”, ציפיתי למעט רומנטיקה:

אך אצלנו בספארי, מופאסה קצת אדיש:

מעדיף לנוח בצל.

בכל זאת מצאתי מעט דמיון לדיסני…

(ראיתי יותר מדי דיסני בחיים #1.)

(יותר מדי דיסני #2.)

לקראת היציאה התקרבה אלינו יען אחת:

נעמדה מולי, הסתכלה לי בלבן של העיניים, ושניה לפני שהרביצה לי נגיחה לפנים שמעתי את עצמי צועקת לאורית: “תסעי! תסעי! תסעי!” אז היא נסעה. והיען התרחקה

איבדתי שנה בחיים מרוב לחץ.

שי אמר שטעות נפוצה היא לקרוא ליען “בת יענה”. “בת יענה”- זה בכלל עוף מקראי שנכחד. וכמעט כולם מתבלבלים בינהם.

ואני מציעה: אולי במקום לתקן כל הזמן את המתבלבלים, יהיה יותר פשוט להחליף ליען את השם ל”בת יענה”? במילא בת היענה המקורית כבר נכחדה, כך שהיא לא תיפגע.

סתם הצעה לשיפור.

היה שיעור נהדר ומעורר חשק לשוב לספארי לצילומים נוספים, והגענו למסקנה שלא חייבים שיהיו לך ילדים קטנים בשביל זה.

האקונה מטהטה! שבת שלום וד”ש חם לקורא היקר מקגייבר, אני מקווה שאתה קורא את זה בסינגפור.