“זה פריט לאספנים!”

במהלך הטיול המושלם שלנו ללונדון, היו לנו המון רגעים מצחיקים-מרגשים-כיפים משותפים של אמא ובת, שבהם העברתי לאבא’לה את תורת החיים שלי, והיא הקשיבה, משועשעת. בשלב מסוים היא התחילה לתעד את משפטי המפתח שלי, ובשלב הבא הגדילה לעשות ורכשה מחברת מיוחדת שאותה הקדישה לאימרות השפר שלי.

אבא’לה שמה לב, שיש לי כמה מטבעות לשון שחוזרים על עצמם, ואחד מהם הוא: “את יודעת? זה פריט לאספנים!”

אני משתמשת הרבה במשפט הזה במיוחד כשאני נתקלת בחפץ או באדם נדירים שאני חייבת לקחת איתנו הביתה.

***

אתם בוודאי סקרנים לדעת איזה פריטים לאספנים פגשנו בדרך ושגרמו למזוודות שלנו להכיל 13 ק”ג של אוברוויט.

ובכן הנה מדגם קטן מאד מהכבודה:

אני פריקית של ספרים. ואם להיות ספציפית- ספרי ילדים. ואם להיות יותר ספציפית- ספרי ילדים שמוקדשים לטיולים. ואם להיות ספציפית לגמרי- ספרי ילדים שמוקדשים לטיולים בלונדון. בבית יש לי מדף ספרים שלם בתחום.

אז הנה הספרים החדשים:

מהדורה מיוחדת לאספנים, זו לא המצאה שלי- כתוב על הכריכה אפילו! ספר פופ- אפ, של הדב פדינגטון. מי שצפה ב”דב פדינגטון 2″ יודע שלספר הפופ אפ העתיק יש תפקיד מרכזי בעלילה.

וגם הספר הנהדר L for London:

עם האיורים המרהיבים של Paul Thurlby

וגם הספר “הבניינים של לונדון” עם האיורים המקסימים של דייויד לונג וג’וזי שנוי

אבא’לה, שהיא עצמה נחשבת בעיניי כ”פריט לאספנים” היא אספנית של גרביים. יש באמתחתה 180 זוגות גרביים, ובטיול הזה נוספו לה כמה פריטים נהדרים. שני הזוגות האלה נרכשו בחנות המצוינת We build this city אשר ברחוב קרנבי, שימו לב לכיתוב הגאוני עליהם:

וגם השניים האלה:

באותה חנות בדיוק רכשנו את הגלויות הללו, שהן האיורים של פול ט’ורבלי מהאייטם הקודם:

וגם את אלה:

לפינת המלכה אליזבט בביתנו הקט הצטרפו שתי בובות- הברווזון שמקדימה והבובה שמשמאל:

וגם הצטרף לכוחותינו ברווזון שהוא גם ג’ינג’י וגם סקוטי ולפיכך הוא ג’יימי, ולכן הוא “פריט לאספנים” מובהק:

באחד הביקורים האחרונים שלי בלונדון, לפני שנתיים, נכנסתי לחנות של קט קידסטון ונתקלתי בקיר מרהיב שבו היו תלויים לאורך כל הקיר אוטובוסים אדומים בגדלים שונים:

בביקורים הבאים שלנו בלונדון רכשנו כמות יפה של אוטובוסים בכל מיני גדלים, ותלינו אותם בהשראת קט קידסטון מעל דלת הכניסה לבית:

ובכל זאת היו חסרים לי כשלושה אוטובוסים בכדי לסגור שם רצף, ולכן הצטרפו לכוחותינו הפעם שניים גדולים ואחד קטן:

קט קידסטון הנהדרת לא איכזבה גם הפעם. יש לה כרגע קולקציה שלמה של עליסה בארץ הפלאות- אז רכשנו את הקומקום הנהדר הזה:

ביחד עם המחברות הללו:

אבל לא הסתפקנו רק בקומקום אחד. קנינו גם קומקום אמאייל כחול פלוס את התה של Bill’s, ששימש כמסעדת הבית שלנו לאורך הטיול, ושהיללתי כבר את הביצי בנדיקט המושלמות שלו.

וגם את הקומקום הזה…

ברחבי בריטניה יש חנויות צדקה נהדרות שבהן אפשר למצוא פריטים אמיתיים לאספנים במחירים מגוחכים. בפעם הקודמת שטיילנו בווינדזור, קנינו את כוס הבירה הגדולה שמשמאל בעבור 5 פאונד טבין ותקלין:

הפעם, באותה החנות בדיוק, רכשתי את הכד הקטן לחלב מימין, שמצופה בכסף ושעלה גם הוא 5 פאונד. פריט לאספנים!

הלאה.

בבית שלנו נהוג לשתות את הקפה של הבוקר בספלים בריטיים בלבד. זהו המבחר על המדף:

מהטיול הזה הצטרפו אל המדף מספר ספלים, שחלקם הם באמת פריטים לאספנים.

מהדורה מיוחדת של אמה ברידג’ווטר לכבוד הולדת הנסיך לואי:

ושל מילי גרין:

וגם הספל והמגש התואם, עם האיור האנגלי המקסים הזה:

מכל ביקור בלונדון אני חוזרת עם 2 פריטים קבועים מהבוטס, שזה הסופרפארם שלהם, רק ביותר שווה.

סבון רחצה במרקם של גרגרים עם ריח מדהים שאין שני לו ביקום:

והבושם של Liz Earle

***

בזמן שטיילנו לנו בלונדון, והעמסנו מזוודות, נשאר מקגייבר לשמור על המולדת. באחד הימים קיבלתי ממנו את התמונה הבאה:

בליווי הכיתוב: “תראי מה מצאתי לך זרוק באזור התעשייה!”

פריט לאספנים! מדובר בגליל קרטון ענק, שאני חולמת למצוא כבר המון זמן. מיד עם שובנו מלונדון, צבענו אותו:

חוררנו חורים בחלקו העליון, והשחלנו לתוך החורים שרשרת נורות ורודות:

כשאני אומרת: צבענו, חוררנו, השחלנו- אני מתכוונת שמקגייבר צבע, חורר והשחיל, ושאני כמובן עמדתי מהצד וחילקתי הוראות.

הגליל הזה הפך להיות גליל זחילה תחושתי מרהיב שילך לקליניקה שלי. פריט לאספנים!

***

יומיים אחרי שובנו מלונדון, התקיים בבה”ד 1 אשר במצפה רמון טקס סיום קורס הקצינים של הטייס.

היה טקס מרגש. מאחר ואני שייכת לדור שעשתה קורס קצינות בבה”ד 12, על טהרת הנשים בלבד, התרגשתי לראות כיצד בה”ד 1 שינה פאזה וכי כיום קורס הקצינים כולל נשים וגברים בערבוביה. המצ’יסטה והטייס, ששייכים לדור שלא ידע את יוסף, וטוב שכך, לא הבינו על מה ההתרגשות- זה נראה להם ברור מאליו. אבל מקגייבר ואני יכולנו להעריך עד כמה השינוי הזה מרחיב את הלב, ואיזה הבדל גדול זה עושה לגברים, כשנשים נוכחות כשוות בסביבה שלהם.

יש לי עוד הרבה מה לספר על הטקס הזה- למשל, על החברים מהיחידה של הטייס, מדהימים אחד אחד- שטרחו ונסעו עד מצפה רמון כדי להיות אורחים שלו בטקס.

אבל אני רוצה לחזור לנושא של הפוסט, שהוא “פריטים לאספנים”.

מסתבר שסיכת המ”מ המחולקת למסיימי הקורס, עשויה כיום מ…פלסטיק. הייתם מאמינים?

וכיוון שאני אספנית מדופלמת, פישפשתי בקפסולת הזמן שלי ומצאתי את סיכת המ”מ שהייתה שייכת פעם לי, ושמקגייבר מתעקש כי היא היתה שייכת לו ושאני לא מסכימה איתו כי היא 100 אחוז היתה שלי פעם- אבל נתפשר שהיא שייכת למשפחה, ושעשויה ממתכת. אותה הענקנו לטייס- אשר החליף את הסיכה שקיבל ושעשויה מ…פלסטיק.

פריט לאספנים, או לא פריט לאספנים?!