את סוף השבוע האחרון בילינו בצפון בחסות צה”ל (מקגייבר נשאר מפקד תורן ואנחנו סונג’רנו ביחד איתו).
אך עם כל הכבוד לצה”ל, ויש הרבה כבוד, על הצד הקולינארי היתה מופקדת “אחוזת שולמית” 
ועל התרבות הייתה מופקדת איילת המטיילת, זו אני.
טיול בסימטאות ראש פינה העתיקה, יכול עם מעט דמיון, לתת אשליה שאנחנו בפרובנס או בטוסקנה.
מתחילים את הטיול ב”גני הברון”.
לכל בית כאן יש סיפור לספר.
מלון אלתר שוורץ נבנה בשנות התשעים של המאה ה 19 ע”י אלתר שוורץ, איש צפת שנמנה עם חברי החלוצים שהקימו את הנקודה היהודית בכפר הערבי ג’עוני. הוא הקים כאן את בית המלון בסיוע הלוואה שקיבל מהברון רוטשילד.
בית הכנסת היה המבנה הציבורי הראשון שהקימו מייסדי ראש פינה במושבה. מיקומו בראש הרחוב אופייני לבתי הכנסת במושבות העלייה הראשונה. הבית הורחב ופואר על ידי “הנדיב הידוע”- הברון רוטשילד, והיה למרכז האירועים הדתיים של בני המושבה.
בית יוסף פרידמן. נבנה בשנות התשעים של המאה ה 19 . יוסף פרידמן, שהיה דובר ערבית היה המקשר בין פקידי הברון לבין הממשל התורכי, ובין בני המושב לבין ערביי הסביבה. הסולטאן התורכי כיבד אותו בתואר “אפנדי”. ליוסף פרידמן היה גן יפה במדרון האחורי של נחלתו. בגן זה ניטעו אתרוגים ועצי הדר אחרים, כולל זן מנדרינות הנושא עד היום את השם “מנדרינת יוסוף אפנדי”.
בדרך אנחנו נכנסים לכל הגלריות הפתוחות, כי בלי קניות זה הרי לא שווה…
ממשיכים לראות בתים יפים
“בית הנגר” עקיבא דרכסלר (מתוך האתר של חזי שגב)
זהו ביתו של עקיבא בירנבוים. עקיבא עבד כחרש עץ בנגרייה של הטמפלרים במושבה הגרמנית בחיפה. מכונת החריטה נקראה Drechelbank והאמן המומחה במלאכת חריטת העץ נקרא Drechsler .ההטמפלרים פנו אל עקיבא בשם Herr Drechsler (אדון חרט), וכך דבק בו השם דרכסלר ע”פ מקצועו ולא התיחסו יותר לשם משפחתו המקורי “בירנבוים”. השם דרכסלר נשאר במשפחה גם בדור השני. הבית שוקם וכיום משמש למגורים ולארוח (בית המאירי).
המקום היפה והמרגש ביותר בסיבוב הזה הוא “מצפה נמרוד” אתר הנצחה לזכרו של נמרוד שגב ז”ל שנהרג במלחמת לבנון השנייה.
אתר ההנצחה ממוקם בנקודה הגבוהה ביותר במושבה. והנוף, הוי הנוף הפתוח. טוסקנה, כבר אמרתי?
המשך שבוע טוב ומועדים לשמחה.
