כמעט כל מי שתשאל אותו “מהם עשרת הדברים שתרצה לראות בחיים לפני שתמות”- יענה לך שצפייה באורות הזוהר הצפוני- היא ללא ספק אחת מעשרת החוויות בראש הבאקט ליסט שלו.
וגם שלי.
משחר ילדותי אני מפנטזת כיצד אשב לי בעגלה רתומה לכלב האסקי חביב, על ברכיו החמימות של סנטה קלאוס וכשאשא את עיניי השמיימה אחזה בהתפעמות במופע האורקולי הכי גרנדיוזי של הטבע בצבעי ירוק בוהק, בעודי אוחזת בכוס קפה מהביל, כשכולי מצטנפת בשכמיית צמר אדומה רקומה ובוהקת.
החלטתי לצאת ולבדוק, כיצד הופכים את החלום הזה למציאות, ובכמה סבל כרוך הענין.
פניתי לחברי היקר בועז כווינה, אשר השתתף במסע בעקבות הזוהר הצפוני ללפלנד, וגם היום, ארבע שנים אחרי, הוא ממשיך לתאר לי את החוויה בעיניים נוצצות. בועז הפנה אותי ל”פוטוטבע”, שהיא חברת בת של בית הספר לצילום “גליץ”.
(צילום: בועז כווינה)
מפוטוטבע קיבלתי את תכנית הטיול המפורטת, ושמחה ונלהבת- הצגתי אותה לסיגל חברתי, שאף היא כמוני, אוחזת בחלום הזוהר הצפוני, אך בניגוד אלי יש לה יכולת לקרוא את האותיות הקטנות ולהסיק מהן מסקנות.
לאחר שסיגל קראה את התכנית, כולל את אותיות קידוש הנמלה של התכנית, היא חזרה אלי קצת פחות נלהבת. “מאמי, זה ממש לא בשבילנו. יותר מדי הארד קור. שלושה ימים רכובים על אופנועי שלג, 10 שעות בכל יום, במינוס השם יודע כמה מעלות, פלוס שני לילות בתנאי לינה משותפת…לא יודעת, זה לא ממש בשבילנו”.
סיגל נגעה בנקודות הרגישות. מינוס עשרים מעלות…לינה משותפת…עם אנשים זרים?! כלומר, לשמוע את הנחירות של מישהו זר במשך שני לילות?! תירו בי וזהו.
ובנוסף- התחילו כל מיני שאלות OCD לצוץ:
הציוד הארקטי שמקבלים בהשאלה- האם הוא עובר כביסה בין משתמש למשתמש, או שעלי לחלוק זיעה עם ההרפתקן הקודם שלבש אותו לפני. והאם עלי לרכוש כשבע חליפות טרמיות, או שיש שירותי כביסה במהלך הטיול, ואוכל להסתפק רק בשתיים?
עם כל השאלות הפירוטכניות הללו חזרתי לחברי בועז, שאם לא הזכרתי עד עכשיו- זהו המקום להזכיר- בועז הוא קצין בכיר בצבא, ולהלן תשובותיו:
לינה משותפת? חפיף! זה ממש בסבבה. ישנים בין ארבעה לשמונה אנשים באותו חדר, לא סיפור, זה אפילו כיף (כשאתם יורים בי, תעשו זאת עם קלצ’ניקוב, זה עדיף).
הציוד הארקטי שמקבלים? בכלל לא מזיעים שם, איילת. זה קור מטורף, אז לא צריך בכלל לכבס את הציוד בין משתמש למשתמש! (כשאתם מכוונים את הקלצ’ניקוב, שימו על אוטומט. שיהיה מוות מהיר ויעיל).
כביסה במהלך הטיול?! מה, את השתגעת? לובשים את אותה גופייה טרמית לאורך כל הטיול, כי לא מזיעים שם וכו’. (לא לשכוח וידוי הריגה בסוף האקט).
אבל כדי להעלות לי את המוטיבציה הוא צרב לי סרט וידאו שהוא ערך מהטיול שלו עצמו, ובסרט, חוץ מפניו המחייכות של בועז, רואים שלג.
צילומי בועז כווינה:
הרבה הרבה שלג.
הרבה הרבה הרבה מאד שלג.
עכשיו בואו נפרוט מעט את חווית השלג לפרוטות. כי בתמונות זה נראה רומנטי.
במציאות, המשמעות היא שכל הזמן קר ורטוב לך. וכשקר ורטוב לך זה עניין ידוע במשפחת גזית, את הופכת להיות קרואלה דה ויל עצבנית. אז את מצטנפת לתוך החליפה הארקטית הלא מכובסת ומסניפה את הריח של זה שהתפלש בה לפנייך, כשאת עצמך עוטה את אותה גופייה תרמית כבר שלושה ימים כי מישהו אמר לך שלא מזיעים שם, ואת מתחילה לצעוק על בעלך שחולק איתך את החוויה המפוקפקת למה הבאת אותי לכאן??? אני רוצה למות!!! והוא צועק עלייך בחזרה שזה בכלל היה הרעיון שלך, אז תסתמי!
והכל מסביב לבן.
לבן ומבודד.
מאד מאד מבודד.
ואין לך מה לקנות שם. כאילו, כלום. אפס שופינג.
ואת לא פוגשת בכלל אנשים, כלומר, חוץ מחברי הקבוצה שלך ובעלך- את לא פוגשת נפש חיה נוספת. ואם נפלת על אנשים מעצבנים בקבוצה אז הלך עלייך.
ואז את לא יכולה לפצות את עצמך באיזה שופינג למשל, כי אין. פשוט אין. יש רק שלג וקר.
בקיצור, דילמה.
אם למישהו יש תובנות, מוזמן לשתף בתגובות.
אעדכן לגבי ההתפתחויות.
אולי תלכו גם עם הילדים ?
חברה שלי מהעבודה לקחה את הנכד לטיול כזה בסביבות מרץ ומאד נהנתה. (הם היו בטיול הרגיל – למבוגרים ולא בטיול ‘בר מצווה’ ואמרה שזה היה יותר טוב עבורם…)
אני אישית לא יודעת אם אעשה את זה ומתי – (המחיר גם מאד יקר…)
לא רוצה לבאס אותך אבל בדרך כלל לא מדובר בכלב האסקי בודד אלא בכמה 🙂
הקטע המוזר הוא שלפני הסיור הם ממש באטרף ואין מצב להתקרב אליהם… אחרי זה, כשהם פרקו את כל האדרנלין, הם לאבי דאבי כאלה 🙂
כלבי ההאסקי הם הדאגה הכי קטנה שלי בכל הסנריו הזה.
מה עוד יש לך ברשימה ההיא?
היי אילת, אנחנו מטיילים עכשיו בלפלנד הפינית.ממה שהבננו הזוהר הצפוני מתחיל סביב סוף אוגוסט.הבנתי שניתן היה לראות שלשום.בנתיים אנחנו עוד לא ראינו אבל לא מאבדים תקווה.
בקיצור, כנראה שלא צריך לקפוא מקור כדי לראות את הזוהר ( עכשיו +19°C).
מאד יפה פה ובהלסינקי יש מלא קניונים במידה ותרצי:-)
מגניב.
מקווה שתצליחו לראות את הזוהר…
הממממממממ….נראה לי שעדיף זוהר בדשא עם רומי שניידר, פחות לבן פחות קר.
מה רע בלראות את הזוהר ביוטיוב?…
מודה בבושה, זה לא היה ברשימה שלי 🙁 לא נראה שיכנס עכשיו.
אני אתך: רוצה לראות את הזוהר הצפוני, אבל כל התנאים האלה ממש לא בשבילי…
איך אמר האיש במסכה? get used to disappointments
רק רוצה לציין שקלצ’ניקוב כבר מגיע כברירת מחדל על אוטומט 🙂 וזאת משום שכאשר ייצרו אותו רצו שהחיילים הרוסים יירו בו בלי לכוון במדוייק, אלא באופן כללי לשטח האוייב ולרסס כמה שיותר.
לעומתו ה M-16 האמריקאי מגיע במצב בודד כברירת מחדל כדי שיוכלו לכוון קודם ואז לירות.
לגבי הזוהר הצפוני, ממליץ אולי על איזור פינלנד-לפלנד עם טיול של יום ולא הסחבות של 3 ימים.
נראה לי שגם משם רואים אותו טוב ואחכ תוכלי להרגע עם כוס קפה בהלסינקי 🙂