בבוקר אנחנו נפרדים מגברת צימר הכה חביבה, ועושים דרכנו אל הגרוסגלוקנר.
מבט אחרון על הספה המפנקת שכה מצאה חן בעיני:
עצירה בצד הדרך לריקון אשפה:
וזה המקום להתנצל שלישית בפני האומה האוסטרית, על השלכת קופסת שימורים ריקה בתוך הפח המיועד לפלסטיק.
צטערת. חסכתם בפח? תאכלו את זה.
או. הגענו לאתר התיירות מס’ 1 בטיול מבחינתי: הרשת של C&A. ואני אסביר:
C&A אמנם פשטה את הרגל בלונדון, אבל היא חיה ובועטת באוסטריה. בכל חור היא נמצאת. מחלקת הלנז’רי שלהם היא גן עדן. יש שם סטים קסומים של חזיות ותחתונים.
קסומים, אני אומרת לכם
.
אממה? לא בכל סניף יש את כל הדגמים. אז נניח שקניתי תחתונים קסומים בסניף מסוים, אבל חלילה, לא היתה באותו סניף החזיה התואמת הקסומה. מה עושים? קונים את התחתונים וממשיכים לחפש את החזיה התואמת בסניף אחר.
זה כמו להרכיב פאזל.
פאזל קסום של לנז’רי ממש מדהימים
.
יוצא כי עצרנו כמעט בכל סניף של ה-C&A ברחבי אוסטריה כדי להרכיב את הפאזל המושלם של 11 סטים קסומים ומדהימים. מלאכת מחשבת זו היתה. אני מקצוענית אני.
מצטערת שלא מצורפות תמונות.
“אבל כמה חזיות את צריכה, אמא??? יש לך בסה”כ רק שני ציצים!”
הגרוסגלוקנר הוא ההר הגבוה באוסטריה והכביש החוצה את שמורת הוהה טאורן מכונה גם הגרוסגלוקנר, למרות שקוראים לו: Hochalpenstraße.
זהו כביש אגרה, 48 ק”מ אורכו, עם תחנות עצירה בדרך, ואנחנו נכנסים אליו מלמעלה, כי גאוגרפית, הצד הזה קרוב אלינו יותר.
בתחנת פרנץ יוזף, המשקיפה אל הקרחון אנחנו עוצרים.
ונכנסים למסעדה:
פה נאכל השטרודל הכי טעים בטיול. הכי.
כמו כן נצפה והונצח האיש הטירולי הזה:
ממשיכים על הכביש:
יש מן נוהל כזה, שאנשים מדביקים מדבקה על השלט של התחנה. כמו לתקוע דגל “היינו פה”.
אז עמוס מזגנים לרכב גם היה פה (בפינה הימינית העליונה של השלט):
כבוד!
תחנות העצירה בדרך הן בעלות אופי חינוכי, ומלמדות על ההסטוריה של המקום:
אפילו כאן ממיינים זבל.
שיהיו בריאים.
לעת אחה”צ אנחנו עושים את דרכנו לצימר. כדי למצוא את הצימר הזה, עלינו לשחק חפש את המטמון. יש לנו תמונה כיצד הוא אמור להראות, אך הג’י פי אס לא מזהה את הכתובת, מרוב שהיא תקועה אי שם על ההר במעלה טיזאלנאבי. בסוף מצאנו- בפרה הראשונה לקחנו ימינה. בפרה השניה המשכנו ישר. ככה פחות או יותר הגענו.
זה צימר מדליק עם נוף קסום לגמרי. לשם שינוי, גברת צימר כאן יודעת יפה אנגלית, היא מציעה לנו להציץ בברושורים שהשאירה לנו בדירה אבל מסייגת: “אני יודעת שאתם הישראלים באים כבר מוכנים מראש, ויודעים בדיוק מה אתם הולכים לראות ולעשות”.
כל ילד זוכה בחדר פרטי עם מיטה זוגית וחדר אמבטיה אישי.
היום אין מלחמות על טריטוריה.
אחרי שהתארגנו, חיפשה המצ’יסטה מה יש לעשות בסביבה בשעת ערב מוקדמת. היא מצאה לנו ספא מפנק בשם Therme Amade במרחק של 1/4 שעה מאיתנו ואנחנו שועטים לשם עטויי בגדי ים.
בחוץ כבר קר, טמפרטורה חד ספרתית, אבל הטמפרטורה של המים 34 מעלות וזה יוצר אפקט מדהים.
בנוסף, אנחנו מזהים כי עמנו בג’קוזי משתכשך לו איראני עם ילדיו המתוקים, והם מפטפטים להם בפרסית. כשהוא מבין שהוא משתכשך עם האוייב הציוני, הוא אומר מילה לילדים, והם כולם נמלטים לג’קוזי אחר, לצערנו.
הג’קוזי שלנו אמנם נשאר תחת שליטה ישראלית בלעדית- אבל חבל, דווקא פנינו היו לשלום, וכל זה.
אני מרגישה כי יכל להתפתח ביננו קשר פיצוץ.
חבל.
