פארק סיטרואן הוא במרחק שתי תחנות מטרו מה”סטו” שלנו.
זהו פארק יפה ברובע החמישה עשר ובו כדור פורח.
הכדור קשור בכבל לקרקע: הוא עולה ויורד אל אותה נקודה כך שזה לא מפחיד.
וזוהי עוד הזדמנות לראות את העיר ממעוף ציפור:
אחר כך אנחנו נוסעים שוב למוזיאון רודן. גם היום הוא סגור. יש בו איזה סרמוני, מסביר השומר. אין לנו מזל עם רודן.
אז אנחנו חוצים את הכביש, ומעבר לכביש יש גינה חמודה
עכשיו שעת צהריים והרבה פריזאים מגיעים לשם לאכול על הדשא את ארוחת הצהריים שלהם.
בכל פינה בעיר הזו אנחנו רואים זוגות שעושים “משטחי גרון” זה לזה כדברי המצ’יסטה. וכשהיא רואה את הזוג שרואים בצד שמאל של התמונה:
היא מציינת ששוב הגענו לסניף של קופת חולים 
רואים אותם פה במרכז התמונה?
אחרי שהם גומרים להתנשק, היא מתרוממת ממנו, יש להם תאבון ברוך השם והם מתיישבים לאכול.
תיראו איך הם מרותקים אחד לשני ואנחנו מרותקים אליהם ובונים להם מהצד סיפור מסגרת. אנחנו חובבים עד מאד את הפוזה של הזקנים מהחבובות!
אחר כך אנחנו משתטחים על הדשא מתחת לעץ הערמונים הענק
אל דאגה, גם לנו יש פיקניק משלנו
אחרי המנוחה אנחנו נוסעים לאיזור הבורסה.
(בניין הבורסה)
יש באזור הזה שני פסאג’ים בסגנון הישן: גאלרי ויויאן וגאלרי קולברט.
הפסאג’ים הם מעברים מקורים בין הבתים והם נבנו בתחילת המאה ה- 19 כדי להגן על האנשים מפני הגשם.
רצפת הפסיפס המקורית היא חלק מהעולם הישן
וגם חדר המדרגות עם המדרגות הלולייניות השחוקות בצדדים מרוב שימוש. חיפשתי את “אמלי”, אך לא מצאתיה.
האמת היא שכולנו עדיין מאד עייפים מאתמול (כזכור היינו בדיסני וחזרנו מאוחר) ואנחנו מחליטים לחתוך לכיוון הדירה ושם אנחנו נחים מנוחת צהריים לתפארת.
בערב אנחנו נוסעים עד לתחנת סן מישל היפה
חוצים את הנהר ומשקיפים מלמעלה על “חוף הים” של פריז.
חול ים מפוזר לאורך הגדה, ולשם מגיעים המוני הפריזאים עם בגדי הים שלהם. אין להם כל כך איפה לטבול, אבל לפחות יש איפה להשוויץ בבגד הים החדש של גוצ’י…
סוף סוף הורדה הבמה מחזית בניין הוטל דה ויל ואני זוכה לצלם אותו בפוזה תיירותית. הרחבה הזו, מול בניין העירייה ראתה הוצאות להורג רבות מאד עד לתקופת המהפכה!
לאורך תעלת סן מרטין (מגיעים אליה במטרו ויורדים בכיכר הרפובליקה) יושבים המוני צעירים עם פיקניק ארוחת הערב שלהם. מעולם לא ראיתי עם חובב פיקניקים כמו הצרפתים. איזה כיף להם!
ואם אתם זוכרים, אז מהגשרון הזה אמלי מאד אהבה להקפיץ אבנים…הנה היא:
