הילדים שלי הם בוגרי הסיירת של פארק אירופה, אפטלינג וגארדה לנד.
לכן אין לי ספק שדיסני פריז הוא לא מהמאתגרים שבין הפארקים הללו. יש פארקים מושקעים יותר ועם אטרקציות אטרקטיביות יותר.
ובכל זאת יש בדיסני משהו שאין לפארקים האחרים.
כל היום הסתובבתי וניסיתי להסביר לעצמי מהו הדבר הזה, עד שניתקלתי בשלט הזה שאמר את הכל:
ואז התחלתי להתבונן על העובדים שבפארק. היתה תחושה, שהעובדים מיומנים בלחייך. בלהיות אדיבים. דגמתי אותם. שאלתי אותם שאלות סתמיות, וכולם ענו לי באדיבות ולעניין. אפילו המנקים.
ואז הבנתי שיש כאן שיטה. העובד שמקבל את פנייך בכניסה למתקן- עושה זאת עם חיוך. גם בסוף היום כשהוא מת מעייפות. כולם אדיבים להפליא. אתה הרי האורח שלהם.
בחנויות המהממות שלהם, צילמתי חופשי. ואף אחד לא בא להגיד שזה אסור…
כששילמתי בחנות המוכרת שאלה אותי מאיזו ארץ אני, וכשעניתי לה היא דיקלמה: “שלום”.
ואז נזכרתי בספר הזה, שקראתי פעם: “לנצח נבנו” המספר על 18 חברות מופת אמריקניות, ובינהן חברת דיסני.
בספר מתוארת המשנה הסדורה של דיסני בהקמת אימפריית הענק שלו:
(אליאס דיסני הוא וולט אליאס דיסני) על המדרכה בדיסני.
תשומת לב קנאית לעקביות ולפרטים
שמירה על תדמית “הקסם”.
כי המוטו של דיסני היה “להסב אושר למליונים”.
מסופר בספר, למשל, כיצד מכשירה חברת דיסני את עובדיה. כל מי שנראה כבעל פוטנציאל רצוי לחברה, אפילו מבין אלו שנשכרו לטאטא את הריצפה- חייבים לעבור הליך סינון קפדני. קיימת תבנית נוקשה לגבי קבלת עובד לעבודה.
כל העובדים החדשים בדיסנילנד עוברים תכנית הכשרה בת ימים אחדים בה הם לומדים במהירות שפה חדשה:
העובדים הם “חברים בצוות השחקנים”
הלקוחות הם “האורחים”
הקהל הוא “קהל הצופים”
משמרת עבודה היא “הופעה”
העבודה היא “תפקיד” כמו בתיאטרון
הגדרת נהלי עבודה היא “תסריט”
המדים הם “תחפושת”
תהליך ההכשרה של העובדים מחזק ללא הרף את אידאולוגית הליבה: להסב אושר לאנשים.
המטרה היא לגרום לעובדים החדשים לחוש כמו שותפיו של מייסד הפארק ולקיים את רעיון האירוח שלו.
דיסני אמר: “כשהקמתי את דיסני, אשתי נהגה לומר: ‘אבל למה אתה רוצה לבנות פארק שעשועים? הפארקים האלו תמיד כל כך מלוכלכים!’ נהגתי לומר לה שזוהי בדיוק הנקודה. שלי יהיו נקיים!”
מורה נבוכים:
הפארק נפתח באופן רשמי בשעה 10:00. לפני כן אפשר להיכנס לרחוב הראשי, שם יש חנויות מדהימות, להתפעל בקול רם מהעיצוב ולפנטז שככה תיראה העיר שלכם לאחר שיעשו שימוש הולם בארנונה השערורייתית שאתם משלמים.
חי אדיב, לתשומת ליבך:
בזמן ההמתנה לפתיחה הרשמית היה מקגייבר עסוק בבניית מרשם קרב יעיל וסימון יעדי תקיפה:
לאחר שעוברים ברחוב הראשי יש חמש ארצות:
אני מתחילה משמאל לימין, נגד כיוון השעון.
ארץ “המערב הפרוע”. בארץ המערב הפרוע המתקן היחידי שבו ניתן להעביר את הפאסט פאסט הוא “הר הרעם”- רכבת הרים.
רצוי להעביר את הפאסט פאס ולחסוך המתנה של כשעה בתור. בנתיים אפשר ללכת לבית הרוחות
ולשוט בספינת הקיטור
במתחם המערב הפרוע גם יש את התיאטרון, וכדאי מאד לעקוב בתכנייה ולצפות במופע. אנחנו צפינו בטרזן. טרזן שלנו היה בנוי לתלפיות.
ארץ ההרפתקאות:
בארץ ההרפתקאות מתקן הפאסט פאס היחיד הוא אינדיאנה ג’ונס.
יש שם את העץ של משפחת רובינזון השוויצרית.
והפיראטים על הקאריבים
בארץ הפנטזיה:
המבוך של עליסה בארץ הפלאות
פינוקיו
שלגיה
זה עולם קטן מאד
(אלה הבובות המייצגות את ישראל!)
וקרוסלת סוסים
וגם: פיטר פן (מקבל פאסט פאס), מסיבת התה של עליסה.
ומפגש אישי לצילום עם מיקי מאוס,
בחדר שלו.
המצ’יסטה בת ה-12 התעקשה שהיא חייבת ומוכרחה להיפגש עם האליל שלה. בזמן ההמתנה הארוכה מוקרנים באולם סרטים מצויירים וכולם בוהים בהם מהופנטים.
כעבור שעה, כשהגענו לראש התור…
נפתחה הדלת ומיקי בכבודו ובעצמו הושיט את היד לנסיכה והוביל אותה ואותנו לחדר שלו, סגר את הדלת. ואנחנו זכינו לצלם ולהצטלם עם המיקי! מישהי היתה מאושרת.
בארץ התגליות:
באז לייטר (פאסט פאס)
הצוללת של ז’ול ורן
הר החלל, וטיסת חללית.
*אם לא ציינתי כמה מתקנים בודדים: זה או כי הם היו סגורים או שהם מתאימים לילדים קטנטנים.
לא לפספס את התהלוכה באמצע היום, עם הדמויות המרכזיות שיורדות מהרכבת
וכמובן להיכנס לחנויות. בחנויות מוכרים הכל, הרבה ובהמון כסף
וגם אם לא קונים כלום- כדאי להיכנס רק בשביל להתפעל מהיופי
ואחרון חביב:
לא לפספס בשום פנים ואופן, ולא חשוב עד כמה אתם עייפים את תהלוכת הסיום ב- 22:30 בלילה
קניית כרטיסים מוזלים:
דרך האתר של Fnac. לשים לב שיש ימים בשבוע שהכניסה היא מוזלת עוד יותר. משלמים דרך כרטיס אשראי ואוספים את הכרטיסים באחת מחנויות Fnac בעיר.
איך מגיעים לדיסני?
צריכים לקחת את קוRER A המסומן באדום לכיוון marne la valee chessy. חשוב לשים לב במסכי הטלויזיה על הרציף, שהרכבת הספציפית שמגיעה תעצור בתחנה הזו: יודעים זאת לפי המנורה הדולקת ליד שם התחנה.
כמו כן לא לשכוח לרכוש כרטיס מובילי לאזור 1-5, ולא כפי שמקובל לנסוע בתוך פריז (אזור 1-2). יש פקחים בתחנה שעושים אמבוש!
(ברווז בר מזל שכתובתו הקבועה: דיסני פריז)
