יומני ברצלונה 4

יומני ברצלונה 4

מתחביביו הרבים של מקגייבר הוא לעקוב אחר תחזית מזג האוויר, ולהכריז עליה בכל בוקר תוך פירוט כמות המשקעים הצפויה, כיוון וחוזק הרוחות וכמובן הטמפרטורות הצפויות לאורך כל שעות היום. אני חיה כבר מעל חצי יובל עם השירות המטאורולוגי הצמוד הזה, ותמיד כשהוא מביא תחזית מזג אוויר שאינה לרוחי, אני מסכמת את דבריו ב”אולי יבטלו”.

התחזית להיום היא גשומה, 9 מעלות עם רוחות של 30 קמ”ש.

אבל אולי יבטלו.

יום ראשון בברצלונה הוא קצת טריקי. הבית השני שלי, זארה, סגור על כל סניפיו, כמו גם מנגו, ברשקה ושות’. בנוסף, הכל מתעורר לאט- בטח ובטח שלא בקצב ההיפראקטיבי שלנו. אז את השעות הראשונות של הבוקר אנחנו מעבירים בשיטוט ברובע הגותי המהמם.

אנחנו מגיעים לשער הנצחון של ברצלונה:

ונכנסים לפארק הסיוטדלה.

בכניסה לפארק עומד האיש החביב הזה שעושה בועות סבון ענקיות. תראו איך הוא מדגים לבחורה עם הכובע האפור איך עושים בועות כאלה:

יש שם מפל מים עשוי מאבן, שכרגע אין בו מים:

ופסל של ממותה:

כשאנחנו יוצאים מהפארק, אנחנו חולפים על פני תחנת רכבת שכרגע היא הומה בזקני ברצלונה. יש פה יריד של אספני רכבות צעצוע:

בדרכנו למרינה אנחנו חולפים על פני הראש של ברצלונה שהוצב כאן לרגל האולימפיאדה של 1992:

במרינה, בסמוך לקניון, יש אקווריום, שאליו פנינו מועדות. כי מסתבר, שתחזית מזג האוויר לא בוטלה בסוף, למרות שסברתי שכן. הגשם מתחיל לזלוף לו ב full force. אבל שימו לב לדגלים שמתנוססים בכניסה:

דגל ישראל מתנפנף בנחת בין דגל מצריים ללבנון, שכנותינו שוחרות השלום. לא קסום ואופטימי? בעיניי כן.

באקווריום של ברצלונה יש אקווריומים רבים עם דגים צבעוניים יפים, ואפילו מצאנו…את נמו!

OK. I’m thinking of something orange, and it’s small

ואת דורי!

Yes, I’m a natural blue

ואפילו את פטריק!

אני מתנצלת, אבל ההשכלה הזאולוגית שלי מתבססת בעיקר על דיסני וערוץ ניקולודיון.

\

אבל פיסגת הריגושים של האקווריום הוא מנהרת הכרישים, שבה אתה עומד על מסוע שנע בציר סיבובי כשמעלייך עוברים ושבים כרישים

הבריכה הזו מזכירה לי קצת הפסקה בתיכון. מסתובבים להם כל החבר’ה הקטנים קצת משועממים, אבל בחבורות- חבורות כי הם פוחדים מהחבר’ה הגדולים:

ופתאום…בום! מגיע הערס של השיכבה:

הוא מסתובב לו בנונשלנט, אבל כולם מתעלמים ממנו, כי הם יודעים שאם הם יתחילו לדבר איתו זה לא יסתיים בטוב

אז הם עושים את עצמם כאילו הוא לא שם:

ואז מצטרפים אל הערס המרכזי חבריו הערסים כדי להגביר נוכחות

והם מסתובבים להם בחצר של הבית ספר כמו… כרישים

עם החיוך המרושע שלהם גרררר….

מזל שהגיע הצלצול, נגמר לנו המסוע ונגמרה ההפסקה.

תחזית מזג האוויר היום לא בוטלה בסוף, אבל גם בגשם ברצלונה היא סבבה. את כל  הפאייה והטאפאסים  אני מורידה לאורך כל היום מהבוקר עד הערב בעזרת סנגרייה שמסובבת לי את הראש קמעה, כך שחצי מהזמן אני מצחקקת על שטויות.

אני חייבת להפסיק עם זה.

ממחר אני עוברת למוחיטו.

 

 

 

Did you enjoy this article?

2 תגובות

  1. Motior הגב

    כהרגלי פספסתי את הרשומות הקודמות מברצלונה ופתאום קיבלתי הודעה על זאת… אצטרך להשלים 🙂

    וכהרגלך את יודעת לספר בכישרון ובהומור על כל חוויה

  2. שוורץ נחמה הגב

    את מכירה את ההרגשה שאת רוצה לטעום משהו כזה עם בומבה של קלוריות למרות שהחלטת מראש שהיום את תתאפקי ולא תגעי באסור ולו בביס קטנטן?? אבל…למרות ההחלטות המוחלטות שתעמדי בדיבורך לפחות לכמה ימים.. מגיע הרגע שאת נתקלת ככה במקרה במשהו מגרה עד טירוף ואת אומרת ‘לא!!’ אבל המבט מושך ..ושוב אומרת ‘לא!’ וככה המבט שוב ושוב מסתובב לעבר הטעים -טעים הזה…ואז מחליטה ‘רק טעימה פיציפונת’… וזהו!! בתוך חצי שנייה לא נשאר מהטעים -טעים ולו שארית מרוחה על הצלחת אפילו לא קצה של ראייה ….
    ככה קורה לי עם הרשומות שלך הנוכחיות .
    אין לי זמן.. בכלל תכננתי משהו אחר להיום… אבל נכנסתי והתחלתי לקרוא אותך …ולא יכולה לצאת.
    את מרתקת! זה המשל שלי לגבי אני והרשומות שלך.

השארת תגובה