בכל רחבי העיר יש פרסומים לתערוכת מרילין מונרו לרגל 90 שנה להיווסדה:
התערוכה מתקיימת בכנסיית נויה קרק שסמוכה לכיכר דאם, וזה עוד משהו כלכך אמסטרדמי: הערבוב בין קודש לאמאמא של החול. נפלא.
כשמרילין מתה, היא הורישה סכומי כסף לעוזרת שלה, קיצבה חודשית לאמא שלה ואת כל רכושה הורתה למורה למשחק שלה, לי שטרסברג. במשך 37 שנים החפצים שלה היו סגורים ומאוחסנים בתנאים גרועים- מה חבל. רוב הרכוש הרוס, הבגדים מתפוררים.
אבל הם בכל זאת היו שייכים למרילין:
אפילו השמלה הלבנה המיתולוגית:
התערוכה מצוינת, עברתי אותה פעמיים והתרגשתי.
אנחנו משוטטים ברחובות הנפלאים של ה Nine street המלאים בחנויות בוטיק קטנות ומקסימות. הבתים כאן באמסטרדם בחלקם נוטים הצידה וקדימה:
עושים בקרת איכות לדוכן ההרינג מס’ 1 להיום:
משובח:
ודוגמים גם את המתחרים:
משובח אף הוא.
ההולנדים הם פריקים של קפה:
משובח!
יש חנות מקסימה של ברווזים. המון המון ברווזים:
ויש שם גם מהדורה מיוחדת לכבוד ההלואין:
ולכל המעוניין, יש כאן את הפלאפל הכי טוב בעיר:
לפחות זה מה שכתוב, צהוב על גבי עברית:
הילדים העדיפו את התוצרת המקומית:
הגענו לבית אנה פרנק. רכשנו כרטיסים מראש באינטרנט, כדי לא לעמוד בתור. למעשה- לא היה תור. בקיץ אנשים מתייבשים שעתיים בתור לרכישת כרטיסים. התגלית שלנו היא להגיע להולנד מחוץ לעונת התיירות הסואנת. זה שוס הדבר הזה.
הבית של אנה פרנק נבנה בשנת 1635! והוא שופץ בשנת 1739!
הסיפור המעניין בנוגע למבנה- שזמן קצר אחרי פרסום הספר, החלו רבים לבוא לבקר באופן ספונטני את מקום המסתור. ב- 1955 החליטה בעלת הנכס להרוס את כל גוש המבנים בו ממוקם הבית על מנת להקים פה מפעל- החלטה שהובילה למחאה ציבורית גדולה באמסטרדם כשמדי יום התייצבו מפגינים רבים מול המבנה כדי למנוע את הריסתו- הלחץ הציבורי הגדול שהופעל וחרם הצרכנים עשו את שלהם- ולבסוף החליטה בעלת הנכס לתרום את המבנה לקרן אנה פרנק. בכספי הקרן נרכש המבנה הסמוך על מנת להקים מבנה כניסה למוזיאון.
החדרים בבית אנה פרנק ריקים מרהיטים, ובכל חדר יש תצלום שמדגים כיצד הוא נראה עם הרהיטים והחפצים האישיים של שמונת המסתתרים.
אף על פי שכבר ביקרנו כאן בעבר, האווירה השואתית קשה לנו.
להבדיל אלף אלפי הבדלות, האווירה הצבעונית של החנות המופלאה Kitch Kitchen עושה לנו שמח בעיניים:
שכונת יורדן הטרנדית:
והכי טוב עושות לנו התעלות:
ממש מאחורי הרחוב הראשי ההומה- מסתתרת לה פינת חמד שאליה נכנסים דרך מבנה מקושת:
זהו הבחיינהוף- חצר מוקפת בבתים יפים ובמרכז מנזר
יש שם גם ישו חמוד:
כשיוצאים החוצה מהבחיינהוף- מגיעים לכיכר סטוי.
יש שם חנות מ ו פ ל א ה בשם The American Book Center
שבע קומות של ספרים שכולם באנגלית- מליוני מליוני ספרים יש שם:
ואיך יודעים שזו חנות מצוינת? יש לה מדור שלם של ספר הקודש Outlender
מחוץ לחנות אנחנו דוגמים את מנת הדגים השלישית להיום. הפעם כדי לגוון אכלנו חתיכות בקלה מטוגנות:
והופ- קפצנו לעוד חנות ספרים- Watersones
משם אנחנו הולכים לחנות אלקטרוניקה ענקית media digital, ומפה לשם, יש לי עדשה חדשה למצלמה!
שיודעת להביא לכם את השעון של התחנה המרכזית קרוב קרוב:
בערב אנחנו עושים הפרדת כוחות- הילדים נשארים לבד בדירה הקסומה- ואנחנו שנינו הולכים לצפות במופע הסטנד אפ Boom Chicago. זה מופע אלתורים גאוני דובר אנגלית- שצוחק גם על האמריקאים וגם על ההולנדים באופן שווה. מומלץ בחום.
כיףףףףףף לטייל אתכם
כיף שאת מטיילת איתנו בתיוש.
כיף לקרוא ולהתרשם!
מחכה לבאות..
תמשיכו להנות
אוי, אני אוהבת את waterstones!
איך העיר נראית יפה תחת עדשת המצלמה שלך. אני מודה שכשהייתי שם לא הורשמתי במיוחד (לפני 20 שנה, כן?), אבל אביהו היה שם ביוני והוא טוען בתוקף שהיא שופצה ונראית יותר טוב מבעבר. אז אני מאמינה לכם…
אסתי היא כל כך יפה ומעניינת- וכדי שתביני כמה אני רצינית- היא מתחרה קשה ללונדון.
תערוכת מרילין מונרו בכנסייה זה רעיון שהיה נפסל על הסף בהרבה ארצות… כל הכבוד להולנדים!
בבחיינהוף ביקרתי – באמת מקום מקסים.
הרעיון לבקר מחוץ לעונת התיירות הוא תמיד מצוין – אם זה אפשרי 🙂
מרלין קצת פחות מעניינת אותי האמת. למעט העניין הנהדר של שילוב בין קודש לחול 🙂 זה עושה אותי מבסוטה. עוד תמונות נפלאות. מתחילה מאוד לרצות הולנד. כמו אחרי כל טיול שלך. מה יהיה? איך נחליט בסוף?!
מקסים כיף להזכר