הבוקר התחיל עם מזג אוויר מבטיח.
הנה מזג האוויר המבטיח על רקע בניין הדואר הלאומי:
צעדנו ברגל אל עבר שכונת צ’לסי ואף עברנו דרך הוטל צ’לסי המפורסם, שהוא סמל תרבות מיתולוגי:
הרבה סלבס גרו כאן: ארתור מילר, מארק טווין, סטנלי קובריק, בוב דילן ולאונרד כהן ששר על צ’לסי הוטל ועל מה שהוא עשה כאן עם ג’ניס ג’ופלין.
כאן גם הרג סיד וישס מהסקס פיסטולס את המעריצה שלו ננסי ספאנג’ן.
לבסוף הגענו לצ’לסי מרקט. השעה היתה עוד כל כך מוקדמת, שחלק מהדוכנים עוד היו סגורים בכלל:
באיימי’ס ברד, הכל נראה היה מאד יפה:
אבל אנחנו הלכנו על הגירסה נטולת רגשות אשמה הכוללת קפה ללא מאפה:
הופתענו לגלות דוכן אחד שנקרא “דיזנגוף” ושבו מגישים את מאכלי המורשת שקשוקה וחומוס:
וכדי שחלילה לא נשכח את מקורותינו הישראלים, זה בדיוק מה שאכלנו. היה טעים אש:
קינחנו במרק.
וזו החנות היפהפיה אנטרופולוג’י:
מחוץ לצ’לסי מרקט, התחלנו לצעוד על הטיילת שלאורך הים:
רק אחרי קילומטר צעידה, כשהגשם כבר התחיל לרדת בהגזמה, קלטנו שאנחנו לא על הטיילת הנכונה, ועשינו את כל הדרך בחזרה רטובים
זו הטיילת הנכונה: טיילת ההיי ליין, והיא הדבר הכי חם כרגע בצ’לסי. מדובר במסילת רכבת שחדלה לשמש כמסילת רכבת. היתה כוונה לבנות על המסלול שלה נדל”ן, אך התושבים התנגדו והצליחו להניע את העירייה מהחלטתה. במקום זה, בנו על המסילה העילית טיילת מקסימה, כשפסי הרכבת מהווים את הציר הראשי שלה:
יש באמצע הטיילת פסל של רץ בתחתונים שהוא נראה כל כך אנושי עד כדי כך שאנשים מסרבים להאמין שזו בובה, ובדחילו ורחימו מנסים לצבוט אותה.
הנה מטרידת פסלים בפעולה, מכה שנית:
כשהגשם ירד ממש בהגזמה, החלטנו לחזור למלון שלנו. בדרך, בתחנת הסאבווי, נתקלתי בפסלי ברונזה קטנים שפזורים ברחבי התחנה, ושממחישים סצנות מהחיים של אנשי הרכבת התחתית: הומלסים, שוטרים, קבצנים ונוסעים.
אחרי מנוחת צהריים, המשכנו בפתיחת צירים על רחוב 34. ניטרלנו מטענים באולד נייבי, ביוניקלו וב H&M.
משם המשכנו לנוע על השדירה החמישית.
תוך כדי צעידה, עברנו דרך מוזיאון הסקס, ומיד עם כניסתנו, הוכפל הגיל הממוצע. זה מוזיאון חביב. ואני משמיטה פה פרטים, כיוון שיש ילדים בקהל, כששניים מהם, הם בכלל הילדים האישיים שלי. אך הנה טיזר קטן:
מדיסון סקוור פארק הוא אחד הפארקים הכי חמודים שראינו:
אפילו היתה שם פסאודו מלכה:
ממול לפארק, בצומת של השדירה החמישית ורחוב 23, ניצב בניין הפלטאיירן היפהפה. זה היה גורד השחקים הראשון ובנייתו הושלמה ב 1902. במשך 7 שנים הוא זכה להיות הבניין הכי גבוה בעולם.
רגע אחד השמיים מתבהרים, ואפשר לראות את הקצה של האמפייר סטייט בילדינג, ורגע אחד אחר כך יש ערפל וגשם מטורף:
\
זהו היוניון סקוור:
ואם מטפסים לקומה העליונה של חנות הנעליים DSW מקבלים נקודת תצפית נהדרת על הכיכר:
עד כאן להיום, שידורינו יתחדשו מחר.
