אחד מסמליה המובהקים של פריז, אחרי האייפליקו כמובן, הוא המטרו. ואחת הדרכים הנהדרות להכיר את פריז, היא מלמטה.
עולם שלם רוחש לו מתחת לאדמה!
ככה צריכה לפעול תחנת רכבת אמיתית: אם כתוב שבעוד שתי דקות תגיע הרכבת, היא אכן תגיע תוך שתי דקות.
והשלטים של המטרו הם יפים כל כך! בסגנון האר-דקו.
לפעמים כתוב השם המלא: “מטרופוליטן”:
ולפעמים רק “מטרו”
וכל שלט שונה מעט מהשני, גם בגלל התפאורה:
נשארו אולי איזה שניים שלושה שלטי מטרו שלא צילמתי…
יש תחנות שהולכים בהן קילומטרים שלמים מתחת לאדמה עד שמגיעים אל היעד:
ויש תחנות שאפילו זכו שיאיירו אותן בספר ילדים:
(ברברה מקלינטוק, “אדל וסימון”)
(המקור: תחנת סן- מישל היפה)
לפעמים יש הפתעה בצורת מופע מוזיקלי ממש ממש טוב! עד כדי כך ששווה לעצור, למחוא כפיים וגם לשים מטבע
בתוך הרכבת עצמה, תוך כדי נסיעה, נתפסות העיניים לפעמים לדברי שירה:
ואם אתן מספיק עירניות, אז כדאי לנצל את הנסיעה בכדי להתבונן על הפריזאיות הסטייליסטיות וללמוד מהן על שילובים אופנתיים מפתיעים כגון חצאית מיני עם נעלי אולסטאר (ניסינו וזה אכן עובד!)
לימדנו את הילדים איך מנווטים בקלות במטרו, והיו ימים שהם ניווטו את הדרך עבורנו. באחד הימים עצרו אותנו תיירות ספרדיות נואשות וביקשו מאיתנו עזרה בניווט בתוך המטרו. הסברנו להן איך זה עובד ולימדנו גם אותן את השיטה. הן לא ידעו איך להודות לנו! היינו מאד גאים בעצמנו!
ובזכות המודעה הזו:
ידענו מה אנחנו הולכות לראות דבר ראשון כשאנחנו נוחתות בארץ, ואנחנו ממליצות בחום. זה סרט נפלא!
אצלנו קוראים לו: “אמיצה”. אבל תודו ש”רֶבֶּלֶה” נשמע הרבה יותר שיקי…
