מעשה בבלוגרית
שרק רצתה לטייל.
כל הזמן רק לטייל ולטייל ולטייל.
היא אהבה לטייל באתרי מורשת ישראל,
אבל מכל אתרי המורשת היא אהבה אתר אחד באופן מיוחד,
ולאתר המורשת הזה קראו נתב”ג.
זה באמת לא שינה לה לאן יהיה הטיול,
כל עוד הטרמינל* יהיה נ.צ. בתחילת המסלול.
אז היא מצאה ש”סלובניה” כתובה לה בוויש ליסט,
אמרה לבעלה מותק, קח שבועיים חופש, I really insist!
הזמינה כרטיסים, אימיילה לצימרים, עדכנה דרכונים,
למדה את החומר לאט, סיימה דוקטורט, הכינה מסלול מפורט.
רכשה סטפות יורו בבנק הדואר, ארזה את בעלה היקר ואת אכסניית הנוער,
הודיעה רשמית שבשבועיים הקרובים היא נודדת,
ולא בטוח שבכל מקום יהיה לה wifii כך שגם מהבלוגיה היא נפרדת,
(ורק המחשבה על כך את נפשה מקפדת. היא נחרדת, פוחדת, רועדת ובקושי מתפקדת
!)
אז היו שלום ושמרו על המולדת.
***
והערת שוליים
:
חשבתם על זה פעם שהפירוש המילולי למילה “טרמינל*” באנגלית, בנוסף ל”מסוף” ול”בית נתיבות”:
זה גם “סופני”
ו “ממאיר”
???
…ואחר כך עוד מתפלאים למה אני מפחדת לטוס!!!
