למחרת בבוקר, כרגיל בקיץ: גשם זלעפות.
אנחנו נוסעים לכיוון Leith שזהו פרבר של אדינבורו. הספינה “בריטניה” עוגנת בנמל. זוהי היאכטה המלכותית של המלכה אליזבט והיא יצאה מכלל שימוש והפכה למוזיאון . סיור בכל הסיפונים כולל בחדר השינה של המלכה, בחדר האוכל הרשמי, בסלון, בחדרי הקצינים, במכבסה, חדר המנועים.
חדר השינה של המלכה.
חדר העבודה של המלכה
ואפילו מרפאת שיניים יש שם:
בצמוד לספינה, יש מרכז קניות גדול.
משם אנחנו נוסעים לשדה התעופה, מחזירים את האוטו, מאבדים לנצח את המטריות הסקוטיות, וחוזרים הביתה עם טעם של עוד…
אני נפרדת מסקוטלנד בשיר סקוטי מהמם שנקרא:
My Heart’s In The Highlands
Farewell to the Highlands, farewell to the North
The birth-place of Valour, the country of Worth
Wherever I wander, wherever I rove
The hills of the Highlands for ever I love
My heart’s in the Highlands, my heart is not here
My heart’s in the Highlands, a-chasing the deer
Chasing the wild-deer, and following the roe
My heart’s in the Highlands, wherever I go
Farewell to the mountains, high-cover’d with snow
Farewell to the straths and green vallies below
Farewell to the forests and wild-hanging woods
Farewell to the torrents and loud-pouring floods
My heart’s in the Highlands
התמונות צולמו בסקוטלנד ע”י הצלם ג’ון בלוסום למגזין Man of the world ,
השיר My Heart’s In The Highlands נכתב ב- 1789 ע”י המשורר הסקוטי Robert Burns
ושניהם ביחד שימשו כתירוץ מעולה להעלות את התמונות היפהפיות של דייויד גנדי.
רק שלא יגידו שאין תרבות בבלוג הזה
.
וליבי נשאר מאז בהיילנדס.
