היום האחרון של הטיול. מקגייבר ואני קמים מוקדם ובמשך שעה וחצי (!) אורזים, מארגנים ומצחצחים את הצימר
גברת צימר משאירה לי פתק מחוץ לדלת…
כבר ציינתי שהיא גרה בקומה שמעל ולא ראינו אותה כל השבוע? כנראה לא אהבה את החלבה…
אנחנו מתחילים לנסוע ומעיפים מבט אחרון על הנוף היפהפה שכבר עושה לי נקע בעיניים
אנחנו נוסעים לכפר Oberried. יש שם פארק שעשועים חמוד שנקרא Stenwasen park.
יש שם גשר ארוך מחבלים, מגלשות חלל, רכבל וירידה במגלשות הרים, מזחלת הרים חשמלית, אבובים, רכבות חלל, סרט תלת מימד ומערת קרח.
בצהריים אנחנו נוסעים לכיוון ציריך. אט אט מבעד לגשם והקור אנחנו מגלים עיר יפהפיה.
צועדים ב- Bahnhofstrasse: זהו הרחוב הגדול והמפורסם של ציריך הממשיך כמדרחוב במקביל לנהר עד אגם ציריך
הנה חנות הצעצועים הענקית Franz Carl Weber.
שפרינגלי היא אחת הקונדיטוריות המפורסמות ביותר באירופה
אנחנו עוזבים את ציריך.
עכשיו אנחנו כבר במטוס. טיסת סוויס חזרה לישראל.
קברניט המשנה מדברת ברמקול. קוראים לה אנדריאה. היא אישה.
הטייס נדרך כולו. “בטח הקברניט קושר אותה עכשיו לכיסא ואומר לה: את לא נוגעת פה בכלום!!!”
“וטוב שאין רברס במטוס” הוא מוסיף “אחרת זה היה נגמר רע”
אחותו מצחקקת ומוסיפה בקול צפצפני להדגמה: “יש לי עוד? יש לי עוד? בום!!!”
לסיכומו של דבר, היא היתה אחלה טייסת.
ואחרי החופשה הנהדרת הזו אני ממש מרגישה שאני צריכה קצת חופש!
