אחה”צ ארזנו את הילדים. האריזה הייתה מלווה בויכוח קולני.
להלן תקציר:
אנחנו: “קחי את המעיל העבה, קר מאד בירושלים”
המצ’יסטה: “מה קר בראש שלכם? אני יוצאת עם סווטשירט. יהיה לי חם”
אנחנו: “בשום אופן לא”
בשלב הזה קשה להבין את הנאמר. בליל של צעקות. השכונה על הרגליים.
לבסוף משפחת גזית מוכנה לצאת מהבית.
חונים בממילא, הפסקת סופגניות ברולדין, קפה ומרק בארומה, עוד מעט מתחיל להחשיך- ואנחנו בדרכנו לרובע היהודי.
מזג האוויר עוד היה בסדר בשלב הזה:
במקום הזה מגלה הנסיכה שקר מאד בירושלים. המעיל העבה שהיא לובשת כעת היה הכרחי. היא גם נאלצת לעמוד עכשיו ולצעוק בקול: “אמא, את תמיד צודקת!” שלוש פעמים.
האמא מרוצה.
והנה הבית הראשון ברובע: בית חב”ד
הגשם מתחיל להתגבר. כבר אמרתי שאני אף פעם לא מקשיבה לתחזית המטאורולוגית?
ומצד שני יש לנו איתנו ערכת הישרדות הכוללת 4 מטריות. מי אובססיבי, מי?
מקגייבר אומר שאסור לעולם להתפלל שיפסיק לרדת גשם.
אז אנחנו סובלים לנו בשקט
כשחזרנו הביתה בלילה, הקשיב מקגייבר לחדשות. הוא אמר שדיווחו שהיום היה גשום במיוחד, ותנחשו איפה ירדו הכי הרבה משקעים?
נכון, בירושלים.
מה שלא אמרו, זה שרוב המשקעים נספגו במגפיה של הנסיכה.
מסקנה: מגפי UGG ודומיהם אינם מיועדים לקפיצה בשלוליות.
המשך חנוכה שמח לכולכם.
