הליכה לקיסריה

שישי אחר הצהריים. הצענו לילדים שנצא ביחד לפעולת גיבוש משפחתית בנמל קיסריה. המשימה אילצה אותם להתנתק מהפייסבוק לשלוש שעות והם עשו זאת תוך גילוי גבורה עילאית 🙂

טיפ ישראלי קטן- אם מגיעים לנמל אחרי השעה 17:00, פטורים מתשלום 12 ש”ח לגולגולת, דמי כניסה לאתר. איך אני?

מיד בכניסה המתינה לנו לימוזינה🙂

למעשה הלימוזינה לא המתינה לנו, אלא לזוג צעיר שנישא היום והגיע באופן צנוע ולא ראוותני כלל לצילומים במקום. מזל טוב.

שוטטנו בין העתיקות

התרשמנו מהפסלים היפים כמו זה:

וכמו זה:

ולטובת קוראות הבלוג הנאמנות צילמתי אותו מזווית מחמיאה נוספת:

אין בעד מה 🙂

אפילו ראינו נמר, שהסתובב חופשי!

אחר כך עשינו צ`ק אין ב”פורט קפה”

זה מה שבישלתי לשבת:

המנה שלי:

והקינוח:

ואחר כך המשכנו עוד טיפה לשוטט

ואז היא ביקשה: “אמא, צלמי אותי בפוזה של רוקי!” אז צילמתי

תמונת המקור:

והנה החיקוי העלוב:

ובדרך חזרה הביתה צולמה התמונה הכי משמחת מבחינתי:

בתמונה רואים שבשעה 19:14 יש עדיין אור. איזה כיף שבא אביב. אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם (1).

***

ועדכון קריאה קצר בפרוייקט “נוכריה”:

בשעה טובה ומוצלחת סיימתי לקרוא את הספר הרביעי בסדרה “נוכריה”, Drums of Autumn:

1185 עמודים של עונג צרוף. מי שמעוניינת בתקציר העלילה המופלאה- שתכתוב לי במסר, אני אפרט בשמחה 🙂

בנוסף, קיבלתי את הספר הנהדר הזה:

שהוא מעין אנציקלופדיה למכורי הסידרה. יש שם הרחבות, הסברים, תקצירים וסיפורים נילווים.

עונג.

אוקיי. אז אני יוצאת לדרך עם הספר החמישי בסידרה:

1412 עמודים הפעם🙂

אלי, אלי, שלא ייגמר לעולם (2 🙂)

יאללה ביי.