נכריה: הפרק הראשון

אז אחרי 29 יום שראיתי חדשות, חדשות ורק חדשות… אחרי 29 יום שראיתי את רוני דניאל יותר מאשר את בעלי- למעשה הלכתי לישון איתו בכל לילה וקמתי איתו בכל בוקר, אחרי שסבלתי מאובר דוז אהוד יערי…החלטתי לקחת הפסקה הומניטרית ולצפות במשהו אחר, שונה, 180 מעלות צוק איתן.

הקוראת המקסימה שלי סיגלית אבינועם שלחה לי הבוקר קישור לפרק הראשון של הסדרה “נכרייה”. ישבתי לצפות בו היום אחה”צ ואני כל כך נפעמת ויכולה לתאר את החוויה כמושלמת. אנסה להסביר:

ראשית, הליהוק. תמיד ישנו החשש שאל הדמות הספרותית האהובה עלייך יכנס שחקן לא מתאים. ובכן, היו לי חששות כבדים כששמעתי על הליהוק של סאם הוגן לתפקיד ג’יימי פרייזר המושלם וכשראיתי אותו היום אחה”צ בפעולה, אפשר היה לשמוע את אנחת הרווחה שלי עד סקוטלנד. הוא מושלם. הוא כל כך ג’יימי פרייזר, שאיך בכלל יכולתי לחשוב אחרת?! הוא מתאים כמו כפפה ליד, כמו חצאית טרטן לגוף הנהדר שלו, אם כי הרשו לי להיות קצת קטנונית- ג’יימי אמור להיות גבוה מאד מאד, וסאם הוא רק גבוה רגיל🙂 . וקתריונה בלף, בתפקיד קלייר? היא נפלאה! זו קלייר מדוייקת, בדיוק כפי שדמיינתי אותה. גם הליהוק של טוביאס מנזיס לתפקיד פראנק רנדל, בעלה הראשון של קלייר הוא נהדר. טוביאס מצליח להכנס לדמות הצנונית של “פראנק מה היא מצאה בו רנדל”, וגם לתפקיד ג’ונתן רנדל הסדיסט.

שנית, הצילומים. על הנופים של סקוטלנד לא צריך להרחיב את הדיבור. אבל זוויות הצילום, הצבעים שהולכים ומתבהרים כאשר קלייר עוברת בזמן הם כל כך מרהיבים שחווית הצפייה היא מדהימה.

ולבסוף- התסריט, שהוא נאמן למקור בלי שינויים דרמטיים- הוא פשוט מחייה את מה שראינו כולנו בדמיון. אני גם שמחה שלא פסחו על הסצינה הכה משמעותית לדעתי, של הופעת רוחו של ג’יימי עוד בטרם קלייר פגשה בו. תזכרו טוב טוב את הסצינה הזו.