הפרק העשירי, היה לדעתי אחד הפרקים היפים בעונה הזו, על אף שלא היה בו אפילו רגע אחד שבו הופיעו ג’יימי וקלייר בכפיפה אחת תחת אותה סצנה. זה היה הפרק של קלייר, וקאת היתה מעולה.
הפרק נפתח כשאנחנו עומדים ביחד עם ג’יימי על סיפון הארטמיס. בזמן שג’יימי שומר על קשר עין עם הפורפוס, האניה הבריטית, שעליה עלתה קלייר- הוא מעביר את זמן ההמתנה לאשתו בעיסוק במלאכה הפרויידיאנית של ליטוש כלי הזין שלו בתנועות קצובות, ואני בהחלט מתכוונת לחרב שלו.
לפתע מגיע פרגוס, כולו חיוכים, והוא מספר לג’יימי שקיבל מהטבח עלים ריחניים כדי לשפר את הצחנה שבתא שלו, והכל כדי להרשים את מרסלי.
ג’יימי מגיב בחצי חיוך ואומר: “למה יש לי הרגשה שאותי אתה מנסה להרשים?”
פרגוס מושך בכתפיו כאומר: “לא הכל מסתובב סביבך, אתה יודע…”
החיוך של ג’יימי נמחק בשנייה שהוא קולט שהספינה הבריטית מתחילה להתרחק.
מרחוק הוא מזהה את קלייר, והוא פולט: “אשתי שם!”
הוא נותן פקודה להרים עוגן ולעקוב אחרי הספינה, אבל הקפטן הערס של מנו ספנות ארטמיס מבטל מיד את ההוראה של ג’יימי. הוא מודיע לג’יימי שהספינות ימשיכו להפליג בנפרד, ושהוא יפגוש אותה בג’מייקה. ג’יימי רותח מזעם. הוא מגיב כמו שאנחנו מצפות שיגיב, שזה באלימות- ומכל עבר נשלפות חרבות ואף אקדח אחד.
הקפטן מורה לשלוח את ג’יימי למאסר בבטן האנייה.
על סיפון האנייה הבריטית, קלייר מחליקה בקלות לתפקיד מנהלת חדר מיון והיא יורה הוראות לכל עבר. ברקע איש הסאונד של הסידרה סידר יופי של צלילי רקע הכוללים גניחות, אנקות וחירחורי הקאה שבוקעים מכל עבר. יאי!
יותר משהיא מטפלת בחולים היא עוסקת במה שמכונה אצלנו במאה ה 21, “ניהול סיכונים”. היא מפרידה את הבריאים מהחולים ודואגת לתנאי היגיינה בסיסיים כדי למנוע המשך הידבקות. היא נותנת לימאים הבורים שסביבה תדריך בטיחות, וכרגיל מעוררת הרבה אנטגוניזם.
למעט אצל הילדון המתוק הזה, אליאס, שמתלווה אל קלייר בנימוס אצילי מטעם הקפטן, מוודא שכל הדרישות שלה ימולאו ושהיא תזכה לכבוד מירבי.
ביציאה מסיפון החולים, היא מחטאת את ידיה בגרוג, זה סוג של משקה אלכוהולי, ומוודאת שכך עושים כולם. כשהנער אליאס מלקק את אצבעותיו לאחר הטבילה בגרוג, היא מגיבה באינסטינקט של רופאה, ונוזפת בו.
ההתרחקות הפיזית מג’יימי קשה לה, ומפגישה אותה רגשית עם השנים הארוכות והקשות שהם חיו בנפרד. היא בכל זאת שמחה שהוא לא עלה על הספינה הנגועה ביחד איתה- כי כך היה נחשף לסכנת ההידבקות, אבל המרחק ממנו מייאש אותה.
אליאס המתוק לא נוטר טינה על כך שננזף קודם. נהפוכו, הוא דואג לספק לה כובע, שיגן עליה מפני השמש החמה, וגם מפנים את מה שהסבירה לו קודם על היגיינה ומציע לזקק אלכוהול טהור מהרום שעל הספינה.
כשקלייר נותנת הוראה לזקק אלכוהול, אליאס המתוק ממשיך להדהד אחריה כי אלו הוראות הקפטן וכי על כולם להישמע לפקודותיה.
קלייר, למרות הניתוק הזמני מג’יימי, מתפקדת כמו תותחית- מתווכחת עם מפקדים טיפשים, מתעקשת שהכל יעשה בדרכה, משתמשת בקול הסמכותי שלה ולא מוותרת לאף אחד.
גם לאליאס היא פונה תחילה בקול הרופאה הסמכותי שלה, אבל כיוון שהוא מהדהד כל הזמן “yes mam” היא מתרככת ושואלת אותו לגילו.
כשהוא אומר לה שהוא בן 14, היא נשתלת במקום. הוא הרי יותר צעיר מבריאנה הבת שלה!
הגיל הצעיר שלו, המבט התמים אך ההתנהלות האצילית של הילד הפעוט הזה גורמים לה להתרכך אליו. מיותר יהיה לציין שאני התחלתי לבכות בקטע הזה, ובכל הקטעים הבאים שבהם הופיע הילד הרגיש והאמיץ הזה.
כשאליאס מספר לה כי הוא נמצא בצי מגיל 7, ליבה של קלייר יוצא אליו. את הצד האמהי הזה של קלייר אתם עוד תכירו לעומק בעונות הבאות. זה מן שילוב בריטי של מרי פופינס קפדנית ביחד עם רוך עצור ומכובד.
כשהיא מתחילה לדבר אל אליאס בקולה האמהי, שבו היא השתמשה רק עם בריאנה, גם אליאס המתוק והאצילי הופך פתאום להיות ילד והוא מחייך אליה. ואני? עדיין בוכה.
בבטן הארטמיס, ג’יימי מקיא את נשמתו לבורא. הוא רגיל לתאי מאסר, הוא אומר לפרגוס, אבל לא לכאלה שצפים. הוא דואג לקלייר, לא רק בגלל המחלה, אלא בגלל שהיא מוקפת ב 300 גברים, והוא מכיר את הראש של התסריטאים שדוחפים אונס בכל הזדמנות שנקרית בדרכם ונבצר ממנו לשמור עליה. “איבדתי אותה פעם אחת, פרגוס” הוא אומר לו “לא אוכל לאבד אותה שוב”.
עכשיו אני חייבת להתוודות. את הסצנה עם פרגוס הייתי צריכה לראות 3 פעמים כדי להבין אותה טוב. בתור מישהי שבאה מהאסכולה של הספרים- ואני לא זוכרת כמה פעמים כבר אמרתי את זה במהלך העונה- סצנה כזו לא התרחשה מעולם. בהתחלה התמרדתי, כרגיל, ואמרתי: לא לא לא! זה לא פרגוס! זה לא ג’יימי. זה לא הקשר המיוחד בינהם! זה לא היה ככה! אבל אז החלטתי לשים בצד את הידע שלי מהספרים, וזרמתי עם הקו של התסריט. ורק אז הבנתי אותו.
מה שקורה כאן- ג’יימי מנסה לשכנע את פרגוס להשיג את המפתחות לתא שלו, לשחרר אותו ולפתוח במרד על הספינה. פרגוס מסרב לתכנית של ג’יימי. ג’יימי מאבד את העשתונות. הוא כל כך נואש והוא יורה מתחת לחגורה: “מה אתה שווה, טיפש אחד. אתה אינך יודע מהי אהבה”.
פרגוס פגוע עד עמקי נשמתו מהדברים שאומר לו ג’יימי. פרגוס איבד יד, פור גוד סייקס, בשם האהבה לג’יימי. אבל ג’יימי ממשיך לומר בכעס: “אם היית יודע מה זו אהבה, היית מזיז שמים וארץ”. ואז צץ בראשו של ג’יימי רעיון- לסחוט את פרגוס. “אם תשיג לי את המפתחות, אתן לך את ברכתי לשאת את מרסלי”.
פרגוס מספר למרסלי על האיום של ג’יימי. מרסלי מעלה נקודה: מה עם המרד ייכשל? מי יגן עלי?
כשפרגוס שב לג’יימי, הוא אומר לו שהוא לא השיג את המפתחות. לא שהוא לא הצליח- הוא לא ניסה! “אם אשחרר אותך וניכשל, מרסלי תישאר לבד”. היא תהיה בסכנה ואת הסיכון הזה הוא לא מוכן לקחת. “אני אזיז שמיים וארץ עבור האישה שאני אוהב. אבל גם עבורך. לא אתן שתמות” אומר פרגוס.
ג’יימי כפרות, בחוסר האונים ובבדידות שבתאו, מתרפק על התמונות של בריאנה. תודה לאל שהכנסתם את זה לפה!
לפתע הקפטן הערס נכנס לתא שלו, ומודיע לו שהוא משוחרר. הוא זקוק לכישורי הניווט שלו בכניסה למיצרים.
הקפטן מלווה במרסלי. היא זו ששיכנעה את הקפטן שג’יימי לא יתמרד אם ישוחרר.
“תן לו את מילתך, והוא ישחרר אותך לחופשי” היא אומרת לג’יימי
“אתה לא מבין מה עשה למענך פרגוס?” היא שואלת אותו, והוא עונה לה: “הוא עשה זאת למענך, לא למעני”
“אם זה מה שאתה חושב, אתה לא ראוי להשתחרר מכאן” היא אומרת לו
עכשיו יש הבנה- גם ג’יימי מבין מה עשה פרגוס למענו, בשם האהבה, וגם אנחנו מבינים מה עשו התסריטאים כדי להמחיש את הקשר האמיץ בין פרגוס לג’יימי. מה שנקרא- זה היה ירידה לצורך עליה. קיבלתי בהבנה ואף בסלחנות.
בתור אבי הכלה ג’יימי אומר לפרגוס- שיצטרך להוכיח את עצמו עבורה.
ובתור אבי החתן- נו, לראשונה הוא קורא לו “בני”. שזה רגע מאד מאד חזק בספרים, וכאן הוא קצת נדחק.
בחזרה לקלייר: על סיפון הפורפוס מצטברות הגופות. ע”פ המסורת, חברו הטוב של הנפטר תופר את התפר האחרון בתכריכים, שעובר, כמה מחריד, דרך האף של המת, כדי לוודא את מותו הסופי. אליאס החמוד, מתכבד בתפירת התפר האחרון בתכריכים של חברו הטוב ג’ים קווינלי, והודות לאיש הסאונד המסור של הסידרה, אנחנו גם זוכים לחוות את החוויה הרב חושית הזו, לא רק דרך העיניים אלא גם דרך האזניים. צליל הפקיעה המחריד של המחט בסחוס של האף. אאוץ’.
קלייר לוקחת חלק בטקס הקבורה הימי. זהו רגע מיוחד עבור קלייר פרייזר. אמנם בתור אשת ג’יימי הסקוטי, היא עומדת על ספינת אויב, אבל אסור לנו לשכוח שבמלחמת העולם השניה היא שרתה בצבא הבריטי כאחות, ולחמה כפטריוטית עבור הדגל הבריטי שמולו היא כרגע ניצבת, כשהוא עוטף את גופות המתים. וברגע הזה שבו כולם נושאים תפילה, היא שמה בצד את הכעס שלה על החטיפה, את החשבון הפתוח שיש לה עם האנגלים על העוול שנעשה לג’יימי, היא מסירה את הכובע שלה כמו כולם כאות כבוד, והיא לוקחת חלק בטקס הקבורה, כחיילת אנגליה גאה וביחד עם כל החיילים, ועם אליאס הבוכה, היא נושאת תפילה.
בלילה, על הסיפון, מתקיימת בינה לבין הילד אליאס שיחה. “צריך למדר את הרגש מהצד המקצועי” היא אומרת לו. “אם לא עושים זאת, אי אפשר להציל חיים”
אליאס משתנק. הוא מרגיש נבוך מהמשפט שלה, לאור זה שקודם בכה על חברו המת.
וקלייר, ברגישותה הרבה, מזהה את הפגיעות של אליאס מהאמירה הזו ומוסיפה באותה נשימה “מצד שני, ג’ים קווינגלי לא היה חבר שלי”.
הפרק הזה, הוא ללא ספק הפרק של קלייר. קאת משחקת את קלייר לעילא, ולראשונה מזה שלוש עונות שהרגשתי שהיא ממש נכנסה לדמות של קלייר והבינה אותה. חבל לי שזה לא קורה כשג’יימי בסביבה- כי קלייר של הספר בנוכחות ג’יימי- היא אישה מ ד ה י מ ה, ולא זעפנית, כמו שיוצא לנו לחוות כאן לא פעם.
אליאס החמוד מעניק לקלייר קמע למזל שקיבל מאימו המנוחה וקלייר נרגשת מהמחווה.
קלייר נקראת לטפל בחולה נוסף. הפעם זה מר יוהנסון, האיש שאחראי על העיזים שמספקות חלב לאנשי הצוות. מר יוהנסון לא חלה- הוא רק השתכר מהאלכוהול שמייצרים בספינה לצרכי חיטוי, וקלייר קוצפת עליו.
במשרדו של הקפטן היא מגלה כי שמו של ג’יימי פרייזר מופיע ברישומים כמבוקש להסגרה על רצח.
מסתבר כי מישהו בשם הארי טומקינס שנמצא על הספינה זיהה את ג’יימי על הארטמיס. באותה סיטואציה הבמאי עשה גם צ’ק על סיטואציית “כמעט אונס” כמיטב המסורת של אווטלנדר, והפעם זה הטבח הזועף של הספינה, שקלייר לא באה לו טוב בעין.
אבל רגע- רגע- רגע! לא היה כאן נסיון לאונס, והטבח הזועף אפילו אומר זאת- בכלל לא ניסיתי לאנוס אותך. אבל קלייר משתמשת בנשק היחיד שיש לה כרגע והוא הטכניקה המפוקפקת של “אני אתלונן ונראה למי יאמינו”. שאקלית.
בתחבולות היא עושה מלחמה, והיא מאתרת את הארי המזוהם טומקינס.
את היופי הזה פגשנו בפרינטשופ, זה האיש שאיאן הקטן התעמת איתו.
הארי המזוהם מזמר בחקירה של קאת. הוא מספר איך התגלגל לאנייה ומסכם בכך שנגד בעלה הוצא צו מעצר על רצח ובגידה, ומיד כשיבוא לאסוף אותה מהספינה, יגיעו מהרשויות לעצור אותו והוא ייתלה. קלייר מבינה שהם מנסים להשתמש בה כפתיון.
קלייר באה לבקר את האישה שמטפלת בעיזים, אניקה, אשתו של מר יוהנסון השיכור. היא בקושי מבינה מילה באנגלית, אבל קלייר משתפת אותה במצוקה שלה, כאישה לאישה. אניקה המתוקה הזו מיד מתגייסת לעזור. קלייר לא מבינה איך- אבל יש לאניקה יש תכנית.
כשכבר כמעט הצליחו להתגבר על התפשטות המחלה, והימאים פוצחים בעוד שיר ימאים משעשע, קלייר מגלה שאליאס החמוד, חולה מאד.
ברגעים האחרונים שלו הוא פונה אליה. “אמא?”
“כן אליאס, זו אמא” היא עונה לו “הגיע הזמן שתחזור הביתה” והיא משחררת אותו למותו. בכיתי הרבה.
קלייר מתכבדת לתפור את התפר האחרון בתכריכים של אליאס, כחברתו פלוס צליל פקיעת הסחוס באף הנילווה, ותודה שוב לאיש הסאונד בעל המוטיבציה הגבוהה במיוחד. מכל הלב.
היא מתלווה אל אניקה לחוף, כדי להאכיל את העיזים בעשב. ברגע שלא ישימו לב, ע”פ התכנית- היא תברח ותזהיר את ג’יימי.
קלייר אכן בורחת…
אבל נתפסת כעבור דקות בודדות ע”י הקפטן, כפוי הטובה, שמסרב בתוקף לשחרר אותה, גם לאחר שהשלימה את משימתה בעצירת המחלה.
“מחובתי לדווח על פשעי בעלך לרשויות ג’מייקה. לא אוכל לאפשר לך להזהיר אותו” הוא אומר. הוא נותן הוראה לחיילים ללוות את קלייר בחזרה לספינה.
ג’יזוס רוזוולט כרייסט! הסידרה הזו מציגה את האנגלים באור כל כך רע, לא פלא שהיא לא שודרה עד כה באנגליה!
בלילה, על הסיפון, ה girl power ממשיך בשיא הכח ואניקה לא מתייאשת. היא מסבירה לקלייר את התכנית שלה באנגלית שבורה- “את לקפוץ”.
ואינדיד, היא קופצת.
בשבוע הבא, המשך יבוא.
ועם כל הסובלנות שגיליתי היום לשינויים של התסריטאי, אם הוא ישנה פסיק אחד מסצנת מרק הצבים, אני חותכת לו את הביצים.
ובנימה חיובית זו- טה-טה.
אני קצת באיחור עם הפרקים אז יצא לי רק אתמול בלילה לראות את הפרק הזה וכמובן שישר הבוקר נכנסתי לקרוא את מה שכתבת.
הייתי חייבת לרשום לך שאני פשוט מתה על הכתיבה שלך!
והכי אני אוהבת שאת מכניסה טיפה מהידע שלך על הספרים. אני בעקבות הסדרה קראתי את הספר הראשון. יש לי את הספרים הבאים שמחכים לי גם אבל עוד לא יצא לי להתחיל אותם (אני קוראת אותם באנגלית ככה שצריכה סבלנות כדי להתחיל) אבל מהמעט שאת כותבת לגבי הספרים ממש מתחשק לי כבר להתחיל.