התמהמתי השבוע בכתיבת הפרק ריפורט, כיוון שנפל דבר באווטלנדרלנד:
פרק 7 היה פרק מאכזב ביותר, מה שגרם לי להתמרמרות קשה. לא רק שהסטייה מהספר היתה כה אקוטית, גם קלייר נכנסה בפרק הזה לביץ’ מוד לא ברור שגרם לצמד חמד שלנו להתרחק זה מזו, יממה בלבד אחרי שהגיעה. מי שכתב את התסריט לפרק הזה פספס כל כך הרבה ניואנסים חשובים מהבוקר שאחרי ובעצם גורם לי לחשוד שהוא לא הבין כלל את מהות הקשר בינהם. מאט רוברטס, התסריטאי, חטף לאורך כל השבוע מקלחת צוננת מהמעריצות, שהתנגחו בו בשדה הקרב של טוויטר. דיאנה גבלדון, כיאה למלכה, שמרה על שתיקה מכובדת, אבל גם אצלה האכזבה זלגה מהתגובות המעטות ששיחרה.
אז הבה נבדוק בצוותא, מה השתבש בפרק 7.
ראשית, שם הפרק.
קוראים לו “קרם דלמנט” או בשפתנו- קרם מנטה. קרם מנטה, כפי שיסביר בהמשך הפרק ג’יימי לקלייר, הוא אלכוהול שהסקוטים לא נוגעים בו. נזכור את פריט הטריוויה הזה להמשך. מבחינתנו, אפשר היה לקרוא לפרק: קרם דלה שמעטה.
אז הפרק נפתח ברגע שהפרק הקודם הסתיים. איש קרח ובעל מראה חשוד פורץ לחדר של ג’יימי ומאיים על קלייר, תחילה באונס- כי הרבה זמן לא היה לנו אונס בסידרה, ואחר כך סתם ברצח.
קלייר נלחמת בו, האיש הקרח בעל המראה החשוד נופל ומקבל בומבה בראש.
ובאותו רגע ג’יימי ההמום נכנס לחדר. “מה קרה?”
היא מסבירה לו, והוא לוקח בעדינות את הסכין מהיד שלה. ג’יימי זוכה אצלי לחסינות דיפלומטית פה בבלוג, עליו אין לי אף פעם מילה רעה אחת להגיד.
אבל זה לא היום של קלייר. מהרגע שהיא התעוררה והרגליים שלה היו ג’לי, היא נכנסת למצב רוח של מלפפון חמוץ.
היא ממש גוערת בג’יימי שליט”א ואומרת: “אני לא יכולה לתת לו לסבול, אני חייבת לעשות משהו”
“למה, הוא תקף אותך!” משתומם ג’יימי ובצדק
ואז היא עונה לו בחצי בהתנשאות:
“כי אני דוקטור!”
היא בודקת את האיש הקרח בעל המראה החשוד שאיבד זה עתה הכרה ומאבחנת את מצבו. יש לו דימום תוך גולגולתי והיא צריכה להפחית את הנפיחות. כן, לא רק שהיא רופאה מנתחת, היא גם עשתה התמחות נוירוכירורגית, מסתבר.
לפתע נשמעת נקישה בדלת, ומי באה?
מאדאם ז’אן, כפרה עליה.
גם היא מקבלת עדכון על המאורעות האחרונים, ואז קלייר זוכה במלפפון החמוץ השני שלה לבוקר זה, כשהיא מסבירה לג’יימי ההמום שהיא חייבת להציל אותו, ושואלת באינטונציה ששואלים ילד מפגר: “א ת ה מ ב י ן ?”
ג’יימי, כמו כל בעל חכם ברגעים מסוג אלה, סותם.
לג’יימי ולמאדאם ז’אן יש כימיה שחבל על הזמן. הוא מדבר איתה בלי מילים, רק במבטים. מגיש לה את הסכין, והיא לוקחת אותו בלי להסס ובלי למצמץ.
את האיש הקרח עם הפגיעת ראש, זה שלפני דקה ניסה לרצוח אותה, היא מתעקשת שישכיבו איפה?
על המיטה שלה ושל ג’יימי.
נו באמת!
לאחר ברור קצר ובדיקת מסמכיו, מסתבר כי האיש הקרח הוא גובה מס מושחת
“זו בעיה חמורה” אומרת מאדאם ז’אן “כי תיכף יחפשו את האלכוהול שלך אצלי במרתף”.
מה עושה ג’יימי המוש? הוא מתחייב בפניה שלא יאונה לה כל רע.
ומה עושה קלייר? מסנג’רת את מאדאם ז’אן. תביאי לי מים חמים, אגן, ומכשירי ניתוח. שו מכשירי ניתוח? מאיפה היא תביא לך עכשיו מכשירי ניתוח?
“לכי לספר ותבקשי ממנו מקדח עצמות”. כי קלייר יודעת מה זה ספר מנתח וברור לה שהוא מחזיק מקדח עצמות. שור.
מאדאם ז’אן ההמומה תראה מה היא תוכל לעשות
עכשיו היא גם צריכה תרופות, אז היא תכף תלך לסופרפארם של אדינבורו
ג’יימי מנסה לעצור אותה
ומסנן לעצמו שהיא עקשנית כתמיד
ואז בפוזת מח”ט גולני הוא אומר לפרגוס: “קבץ את הבחורים, אני איידע אותם מיד לגבי הארועים”. ג’יימי הוא אלוף בניהול משברים.
קלייר יוצאת לרחובות אדינבורו ישירות לסופרפארם. היא מתמצאת שם חבל”ז, לא צריכה וויז, לא אפליקציות ניווט ולא בטיח
מנווטת בלי ברבורים אל הרוקח, מתפרצת ודורשת בגסות לקבל מיד שרות כי העיניינים שלה יותר דחופים מהעניינים של מי שנמצא לפניה
בזמן שהיא מבקשת בקבוק לאדנום
היא מתחילה לקדם את העסק החדש שלה, ומשיגה פציינט נוסף לקליניקה בהקמה.
ובינתיים ג’יימי מטיל על איאן הקטן משימה- למכור את האלכוהול
איאן הקטן עושה עיסקה ממולחת. הוא מוכר לאיש הזה וויסקי במחיר המלא
ועל הדרך הוא דוחף לו את חבית הקרם מנטה, זוכרים? האלכוהול שהסקוטים לא מעוניינים לשתות ושצריך לדחוף אותו למי שלא מבין עניין?
אז הקרם מנטה הזה הוא אלגוריה לפרק הזה. גם אותו דחפו לנו לפרצוף וחשבו שאנחנו לא מבינים כלום. אז חשבו.
ובינתיים בבית הזונות…ג’יימי מנסה להשתלט על האיש הקרח עם פגיעת הראש החמורה, וקלייר נכנסת. “הנבל התעורר והחל לעשות רעש ניכר” הוא אומר לה בשפתו הציורית משל היה חיים נחמן ביאליק.
“מה אתה עושה? היא נוזפת בו “אתה עלול לגרום לו נזק עוד יותר חמור” ובגלל הטון, היא זוכה במלפפון החמוץ החמישי שלה להיום, ועוד לא הגענו לצהריים.
ואז היא תובעת מג’יימי להסיר את המחסום שהוא שם לו בפה. אבל היא מדברת אליו שוב כמו לילד מפגר, שמיד מזכה אותה במלפפון החמוץ השישי שלה. גברת, את מדברת עם ג’יימי פאקינג פרייזר!
ומה עושה הרופאה הדגולה, לאחר שהוסר המחסום לפה? שופכת לו את בקבוק הלאדנום ישירות לגרון. באיזה בית ספר לרפואה מלמדים לעשות ככה???
לאחר שהאיש החשוד הצליח לא להחנק מהלאדנום, היא מאבחנת את מצבו: האישון השמאלי מורחב, יש לו לחץ תוך גולגולתי מוגבר. אני אצטרך לנתח מיד.
ואז לפתע נוק נוק דפיקה בדלת, מאדאם ז’אן קוראת לג’יימי, כי סר פרסיבל בא אליו והוא דורש לראות מה קורה במרתף.
מאדאם ז’אן, שותפתו לפשע ואשת סודו של ג’יימי, מחליפה איתו מבטים
כן כן. יש שם כימיה ללא ספק.
ובינתיים, למעלה, עברנו לפרק של האנטומיה של גריי. קלייר מבצעת ניתוח ראש מורכב בעזרת מקדחה של ספרים. לשם מה ספרים צריכים מקדחה כזו, השם יודע. אבל המקדחה הזו משמיעה קולות פיצוח גולגולת מזעזעים,
וקלייר מצליחה לשחרר לאיש הקרח את הלחץ התוך גולגולתי. אך שוד ושבר, זהו מקרה קלאסי של הניתוח הצליח אבל החולה מת.
בזמן הזה ג’יימי ומאדאם ז’אן ממשיכים לדבר עם העיניים. היא כל כך בעניין שלו, אני חותמת על זה.
וכשנפתרת בעיית החיפוש במרתף, והוא מסיים לעשות לה עיניים, הוא שועט בחזרה למעלה.
כדי לפגוש את המלפפון החמוץ שלו
ג’יימי אומר ובצדק, שהוא לא מצטער שהאיש הקרח שבא להרוג את אשתו מת
ואז קלייר אומרת את המשפט הכי קופסה שלמה של מלפפונים חמוצים. “אם הייתי בבית חולים ראוי, או בבוסטון- הוא לא היה מת”. אין אפילו הגיון במשפט הזה!
ואחר כך היא מסבירה לו שוב שהיא דוקטור ושהיא עבדה קשה כדי להגיע למעמד הזה- אבל “אני לא מצפה שתבין”
ג’יימי, צדיק שכמותו, מרגיע אותה ואומר לה שיהיו לה עוד הרבה הזדמנויות להשוויץ בכישורים הרפואיים שלה.
וכנראה מתעודד כשהוא מסתכל לה על הציצי?
כשהיא לא נופלת על צווארו ברגע זה, הוא משתמש באחד הטריקים הידועים שלו. הוא שולף לה את אחד ממשפטי המחץ שלו שהוא שומר לעת צרה:
“סאסנך” הוא אומר לה “עברת אלפי קילומטר ומאתיים שנה כדי למצוא אותי. אני מאושר שאת כאן- לא משנה המחיר. הייתי מוותר על כל רכושי כדי שנהיה ביחד- אינך מבינה?” משפט לפנתאון. והוא ממשיך:
“מאז שעזבת, חייתי בצללים. ואז נכנסת לפרינטשופ וזה היה כאילו השמש חזרה וסילקה את העלטה” את המשפט האחרון הוא גם אמר לה בליל כלולותם, מה שגורם לי לחשוד שיש לו ברזומה כמה משפטים שהוא שולף סתם ברגעי משבר.
ומה עושה קלייר ברגע זה? האם היא מחבקת אותו, נתלית על צווארו, מנשקת אותו, נושכת את שפתו התחתונה ומסירה את הג’קט שלו, קופצת עליו, כורכת את רגליה סביב מותניו ופורעת את שערו?
לא.
“יש לי פציינטית נוספת שעלי לבדוק” היא אומרת לו.
שו פציינטית? הוא שואל אותה
אבל את חוזרת אחרי זה, כן? הוא שואל אותה בחרדת נטישה בפעם המאה.
כן. היא היא אומרת ובקושי מחייכת.
כדי לעכל את עשרת המלפפונים החמוצים שזה אתה דחפו לנו, יש הפסקה קומית.
איאן הקטן מקבל שיעור בפיתוי מפרגוס
והוא מתרגל את החומר הנלמד על הברמנית היפה
וכשהוא מגיע לתכלס, גם הוא נופל על מה שג’יימי נפל בשעתו. “לא עושים את זה מאחורה” היא מגלה לו.
חזרנו לרופאה. זו הפציינטית, מרגרט, נעים מאד, והיא סובלת מהפרעה נפשית, כך מאבחנת הדוקטור. ממש מקרה דחוף שהצדיק לעזוב את ג’יימי בן פורת יוסף פרייזר לבד בחושך.
“תתן לה לאכול הרבה ירקות ופירות טריים” אומרת ד”ר קלייר לאח של מרגרט. “ותפסיק עם הלאדנום” וואלה, אומר בליבו האח.
עכשיו היא חוזרת לג’יימי
היא אמרה לו תראה החיים די קלים, נשכור לנו חדר בדרום תל אביב ונחיה כמו גדולים.
ג’יימי לא נלהב מהרעיון המוזר לעזוב את בית הזונות. דווקא סבבה לו לחיות שם. ככה הוא גם חוסך שכר דירה, וגם השכנות נאות בעיניו.
לקלייר יש תכנית להקים קליניקה בפרינטשופ
גם מזה הוא לא מתלהב
ושוב כשיש סיכוי לשיחה רצינית, טוק טוק, דפיקה בדלת. איאן מחכה למטה.
הוא רואה את קלייר, ומגיב, כצפוי, בשוק.
“זו באמת את!”
ואחרי השוק הראשוני הוא אומר “ג’ני ואני התאבלנו עלייך במשך שנים”, ואפשר לשמוע צליל האשמה מוצדק בקולו.
ג’יימי מחרטט לו איזה סיפור שחוסר הבנה הפריד בינהם, והיא מביטה בו באסירות תודה על שחילץ אותה מהסיטואציה.
איאן לא מסתפק בחירטוטי ג’יימי. “היכן לעזאזל היית כל הזמן הזה?”
“בבוסטון” היא אומרת לו.
איאן לא מאמין למשמע אוזניו. חיה לה הפרינססה בבוסטון, בזמן שאנחנו סבלנו מרעב ומקור כל השנים האלה. אבל אז הוא נזכר בעניין שלשמו הוא התכנס פה. אני מחפש את איאן הקטן. ראית אותו?
לא ראיתי אותו, מצ’קלק אותו ג’יימי
וכשהם עומדים שניהם לבד הוא שואל אותו מתי הוא יספר לה את החדשות.
הכל יהיה בסדר, מבטיח לו ג’יימי.
ובינתיים איאן הקטן בפרינטשופ והברמנית עושים טננייניי
אבל אז הם שומעים קולות, ומגלים שיש פורץ בפרינטשופ.
ולאחר שאיאן הקטן מתעמת עם הפורץ, פורצת שריפה
כשג’יימי עולה לחדר, לאחר הפגישה עם איאן, קלייר ממתינה לו עם הפרצוף הזה:
ואפילו הוא כבר לא יכול להתעלם מזה, ומציין כי השנים שבילו בנפרד לא הצליחו למחוק את המשמעות של המבט הזה
היא מתיישבת ורוצה לדעת ממתי הוא משקר לאיאן.
ואז הוא אומר משפט שתמיד הצחיק אותי- “ניסיתי לשלוח אותו פעמיים הביתה, אבל הוא תמיד חוזר”
היא ממשיכה לתת לו על הראש שבטח איאן וג’ני מתייסרים מדאגה,
על כך שהוא משקר
אבל אז נותנת לו מכה מתחת לחגורה, כשהיא אומרת לו משפט שמשתק אותו. היא אומרת:
“אין לך מושג מה זה להיות הורה. אתה לא האבא של הילד, ג’יימי”
ג’יימי קופא לרגע, ואז עונה:
“אני אבא של בריאנה, ולא זכיתי לגדל אותה”.
משום מה הוא חוזר לעניין הביקיני
וקלייר… מגלגלת עליו עיניים!
ג’יימי בסך הכל ברגע זה רוצה לשמוע אותה מתוודה שהיו לה חיים זוועה עם פרנק,
ובמקום שהיא תספר לו ברגע זה שהיא לא סבלה את התולעת, היא מתחילה לומר לו שהיא אהבה את פרנק, אבל לפני שהיא הכירה את ג’יימי, ובדיוק ברגע הזה, ברגע שבו הם אמורים ליפול זו על צווארו של זה, נוק נוק, שוב דפיקה בדלת.
מי שם? נו, שוב מאדאם ז’אן כמובן. יש לי הרגשה שהיא עומדת מאחורי הדלת, מקשיבה, ובכל פעם שהיא מזהה שמתקרבים לתכלס, היא באה להפריע. או שמאט רוברטס שתל אותה שם. בכל מקרה, הפעם בפיה של הורסת השמחות, הבשורה:
הם מגיעים בריצה לפרינט שופ
ג’יימי גיבור העל נכנס להציל את איאן הקטן
ועל הדרך מציל משריפה את התמונה היחידה של ווילי
לאיאן הקטן ולג’יימי שלום
הפרינט שופ לעומת זאת הלך קאפוט
“יא ווארדי” הוא אומר בלב “כמה צרות נפלו עלי מאז שזותי נפלה עלי”
“וכל היום עם הפרצוף החמוץ הזה”
בסיום הפרק, אם לא סבלנו מספיק, פרגוס החצוף אינו נשמע לחוקי הספויילרים, ומגלה את מה שלא היינו אמורים לדעת עכשיו:
שלג’יימי יש אישה אחרת!!!
שישרף העולם!
הפרק מסתיים בצילום המתמקד בפניו של ג’יימי, חלקו בצל, חלקו באור, משל רוצים לומר- ישנם חלקים גלויים בחייו של ג’יימי וישנם חלקים נסתרים ואפלים שטרם גילינו.
למישהו נשאר קצת לאדנום?!?
