בשבוע שעבר סיימנו את הפרק בקליפהנגר, כשאיאן הקטן נחטף ע”י ספינת פיראטים להשם יודע איפה.
פרק 9 נפתח עם שינוי קל ומרענן שהוכנס לשיר הפתיחה. על רקע התמונות שלקוחות מחלקה השני של העונה, מתנגנת המנגינה המזוהה עם אאוולנדר, אך העיבוד שונה וקצבי יותר. אחרי הכל- אנחנו בדרך לג’מייקה!
שם הפרק הוא The Doldrums.
דולדרום הוא ביטוי היסטורי השאול מהתחום הימי, המתאר מצב בו ספינות באוקיינוס השקט והאוקיינוס האטלנטי נקלעות לאזורים בהם לחץ האוויר נמוך והרוחות נעלמות לגמרי. במצב הזה, ספינות יכלו להלכד בלב הים במשך ימים או אפילו שבועות מבלי יכולת לזוז. בהשאלה, משתמשים במונח הזה כדי לתאר מצב רגשי של קפאון.
הסצנה הראשונה מתרחשת על המזח, כשג’יימי וקלייר מלווים ע”י הדוד ג’ארד, שסידר להם בפרוטקציה לעלות על ספינה אחרת, ארטמיס, בתקווה להתחקות אחרי עקבות איאן הקטן ולמצוא אותו לפני שיימכר כעבד במחיר השווה לכל נפש, 30 פאונד, או כפי שבעלי אוהב לומר: ליש”ט.
אז הדוד ג’ראד מזכיר לנו ולג’יימי, אם במקרה שכחנו, שאחד משלושת החסרונות הבודדים של ג’יימי כבן תמותה, הוא הרגישות שלו לים. (ואם שכחתם, אז שני החסרונות האחרים שלו הם חוסר היכולת שלו לקרוץ ושהוא חסר שמיעה מוסיקלית. מלבד זאת הוא מושלם).
ג’יימי נראה קצת מודאג, ואומר בחוסר בטחון: אני אסתדר.
אחרי שהם נפרדים מהדוד, ג’יימי אומר לקלייר שני משפטים, שבמקומה- הייתי קצת מוטרדת לשמוע.
המשפט הראשון הוא “זו היתה טעות לתת את הכסף ללירי כדי להיות איתך. אולי אני נענש על שרציתי יותר מדי”…
מזל שקלייר לא מנסה לנתח את המשפט הזה לעומק ולהעלב, ורק מביטה בו וחושבת לעצמה שהקמטים מסביב לעיניים שלו, זה אחד הדברים הכי סקסיים שהיא ראתה ever, בעצם, ever since שניגלו לה הברכיים שלו, בעונה הקודמת, בסצנת תפוחי האדמה.
המשפט המוזר השני הוא: “התכוונתי לכך שאת שייכת אלי. אבל אם תרצי לחזור בחזרה, אקח אותך בעצמי אל האבנים” שזהו משפט קצת משונה, אם ניקח בחשבון את בעיית קביעות האובייקט שהוא חווה בפרקים הקודמים. הרי לבית שימוש הוא לא יכל ללכת מבלי לקחת אותה איתו! ושוב: מזלו שהוא אומר את זה עם החצי חיוך הסקסי שלו, המתלווה לקמטוטי העיניים הסקסיים, כדי להסיח את דעתה.
מצטרפים לכוחותנו היום ממלאי המקום של אנגוס ורופרט זכר צדיקים לברכה. אלה הם שני החבר’ה שלו מהכלא, שהולכים אחריו באש, ובמקרה הזה גם במים.
החברה מהכלא מעדכנים את ג’יימי שפרגוס ו…הציוד מלליברוך כבר נמצאים על הספינה.
אני הרוסה על הקמטים שלו מסביב לעיניים.
עכשיו הם כבר מפליגים על הארטמיס, שמזכירה לי עד מאד הפלגה שגם אני עשיתי עם מקגייבר, לפני שנים בודדות, במנו ספנות לקפריסין, ואני אפרט בהמשך את המקבילות.
על הסיפון של מנו ספנות ארטמיס לג’מייקה, ג’יימי מנסה להתרגל לטילטולים, שעושים לו רע. אבל בעיקר קשה לו הפרידה מסקוטלנד. “לא אשוב אליה שוב ללא איאן” הוא אומר. ואני רוצה לגלות לו בספויילר, שהוא יצטרך לגמור את ספר 3, לגמוע את 4, 5, 6 ורק בספר 7 הוא ישוב לסקוטלנד. אז תיפרד יפה, אלפי אלפי עמודים עוד לפנייך.
עכשיו הגענו לחלק של מנו ספנות. על הסיפון, מלבד ג’יימי וקלייר, יש כל מיני אנשים מוזרים. ממש כמו בהפלגה שאנחנו עשינו, עמדנו באותה הפוזה של ג’יימי וקלייר, הסתכלנו מהצד על שאר נוסעי הספינה כמו הזקנים מהחבובות, ולא האמנו למראה עיננו.
במנו ספנות של ג’יימי וקלייר האוכלוסיה שנילווית למסע מחזיקה באוסף של אמונות טפלות- הם מנשקי מזוזות- במקרה הזה מלטפי פרסות, ומקדימים לומר שלום לג’יימי, כי מסתבר שיש אמונה טפלה כזו שאם ג’ינג’י מתחיל לדבר איתך, זה מביא מזל רע.
“איך סקוטלנד שרדה במשך מאות שנים?” היא תוהה.
“אה, זה לא רק הסקוטים” הוא מיידע אותה “לאנגלים, לספרדים, להולנדים יש אמונות טפלות רבות! לא כדאי שיתפסו אותך עם בננה על פריגטה צרפתית” קלייר לא מבינה מה זו פריגטה צרפתית, וגם אין לה ווי פיי על הספינה כדי לעשות גוגל ולבדוק את פשר הביטוי, אבל היא צוחקת בכל זאת, כי הוא מחבק אותה חזק כשהוא אומר את זה. והקימטוטים, הו, הקימטוטים שמסביב לעיניים שלו….זה עושה לה לצחוק.
לא גמרנו לצחוק מהבננה, ופתאום מי מגיע? פרגוס. עם מרסלי! ג’יימי בשוק. “מה אתם עושים כאן?” הוא מצליח להוציא מהפה ורוצה לומר: פרגוס, קיבינימט, אתה בן 32, ומרסלי, את קטינה בת 15. זה לא חוקי מה שהולך כאן!
אבל מרסלי לא נותנת לשטף המחשבות האלה להציף אותנו. “פרגוס ואני נשואים” היא מבשרת.
שהחיוך הזה לא יטעה אתכם. ג’יימי רחוק מלהיות מרוצה. מסתבר שפרגוס מחזר אחריה מאז אוגוסט, והבוקר הם אחזו ידיים, במקרה שלהם יד, וזה אומר שהם נשואים.
בזמן שג’יימי לוקח את פרגוס הצידה לשם אימות נתונים- מרסלי, הבת של לירי מיינד יו, מסתכלת על קלייר וכמנהג נערות בנות 15 בסקוטלנד ובישראל, במאה ה 18 ובמאה ה 21- מגלגלת עיניים.
ג’יימי מודיע לקפטן שצריך לחזור דחוף לחוף- ולפרוק שם את מרסלי, אבל הקפטן אומר שאין מצב. ועל כן, נתקענו עם מרסלי. אך Dinna fash, מרסלי מגלגלת העיניים תצמח לנו בשנים הקרובות מתחת לעיניים להיות אישה מדהימה. אני שמחה שהקפטן לא הסתובב. גו מרסלי!
וזאת למרות שהיא מעלה לג’יימי את הסעיף ברגעים אלו כשהיא מתחצפת אל קלייר בקוראה לה זונה,
במיוחד כשהיא מדגישה את ה whoooooorrrrrrrre. כי היא נערה בת 15 ולהגיד זונה זה הכי התרסה! וכשאין לה מה לומר, היא ממשיכה לגלגל עיניים, הפעם לפרגוס.
ג’יימי כפרות, גם כשהוא רותח מזעם הוא סקסי להחריד. אם כבר מדובר בסטיות- אני במקום מרסלי, הייתי מתאהבת באבי המאמץ, ולא בצרפתי הפדופיל. אבל זו אני.
ותוך כדי כעיסה סקסית הוא פוסק כי פרגוס ומרסלי לא ישהו באותו תא חס ושלום. “פרגוס ישן איתי, ומרסלי עם קלייר” ולמשמע הבשורה כי לא יהיה סקס כל ההפלגה, שתי הבנות זועקות בצוותא “מה?!?!”
קלייר מעוצבנת “לא עליתי על המנו ספנות הזה בשביל לישון עם מרסלי באותו התא. ואתה עכשיו עצבני ואני חמה עלייך, עוד מהמזח הקמטוטי עיניים והחצי חיוך גרמו לרגליים שלי להיות ג’לי. איפה אני אמורה לפרוק את כל האנרגיה המינית הזו עכשיו?!” היא כועסת עליו.
“אין מה לעשות” אומר אבא ג’יימי “אני מחוייב לשמור על תומתה של מרסלי”
וקלייר המתוסכלת מינית מפטירה “וגם על תומתי!” והנה כלי שהיא למדה ממרסלי לפני אך דקות בודדות: כשאין עוד מה להגיד- נגלגל עיניים.
ג’יימי מסכם את הארוע יפה: “עכשיו אני באמת עומד להקיא”.
ואכן, הוא עומד להקיא.
קלייר נכנסת לתאו, ולמראה ג’יימי הסובל היא מבסוטה מהחיים. אם יש משהו שהאישה הזו אוהבת זה לטפל בג’יימי כשהוא חולה. הסיטואציות האלה שהוא נתון לחסדיה נותנות לה סיפוק אדיר והיא תמיד מרשה לעצמה גם קצת להתנשא עליו ברגעים כמו אלו “תשכב על ערסל/תשתה תה ג’ינג’ר” היא מחלקת לו עצות והוראות. ג’יימי, בעל למופת שכמותו, במקום לומר לה סתמי, אני סובל- מקבל בהכנעה את היצר השתלטני שלה, ועושה מה שהיא אומרת.
ג’יימי הוא גבר חכם. הוא ידע מראש שההפלגה תעשה לו בחילות, והדבר האחרון שבא לך לעשות כשיש לך בחילה- זה סקס. ולך תגיד לאשתך שאין סקס, אחרי 20 שנות יובש, ועוד על מנו ספנות. אז כדי להימנע מחוסר נעימות, תיסכולים והאשמות, מרסלי ופרגוס סיפקו לו אחלה של תירוץ.
ג’יימי, כמו כל גבר שמרגיש רע, בטוח שהוא הולך למות “תוודאי שיקברו אותי בלליברוך”, הוא אומר לה, משהו שגם בעלי אומר לי בכל פעם שהוא מרגיש רע. אך בעוד שאני מתחילה לשיר לו את “בלדה לחובש” בסיטואציות כאלו- היא צוחקת ונותנת לו תה ג’ינג’ר.
פתאום בזווית העין, קלייר קולטת ארגז. “הזוג הצעיר הביא חלק מחפצנו מלליברוך” אומר לה ג’יימי.
בתוך הארגז קלייר מגלה את כל שמלותיה המושקעות מהעונות הקודמות. השמלות שטרי דרבך, המלבישה ברוכת הכשרונות של אווטלנדר, אשר עמלה קשות בתפירתן וכנראה התקשתה להיפרד מיצירותיה המושקעות, דחפה אותן לתוך הארגז. מסתבר שג’יימי שמר אותן במשך כל השנים האלה. חלק מהן הוא נתן למרסלי ללבוש- מה שאומר כמה הוא מחבב את מרסלי. אבל נחמד מצידו שהוא חשב, רצה לקוות ואף האמין שאחרי 20 שנה ושני הריונות, אשתו תצליח להשתחל לאותן שמלות מצרפת.
על מנו ספנות לג’מייקה אין הרבה פעילויות לשעות הפנאי, אז קלייר עוסקת בשניים מתחביבה משכבר- ריפוי חולים, תפירת פצעים וכיו”ב.
וכן לפלרטט עם גברים בעלי עמדות מפתח- כגון הקפטן.
לשיחה עם הקפטן יש ריח של הטרדה מינית, כשהוא מיידע את קלייר בעוד אמונה טפלה שקיימת על הספינה- “שדיים חשופים של אישה- מרגיעים ים סוער”. אההההה! תודה לקפטן על ההבהרה- עכשיו הבנתי בזכות מה ההפלגה שלנו על מנו ספנות לקפריסין היתה כה חלקה.
ובינתיים בסיפון התחתון- ג’יימי עדיין סובל מבחילות, ופרגוס לא מקל עליו. הוא רוצה שג’יימי יתן את ברכתו לזיווג המוזר שלו עם מרסלי.
ג’יימי שואל את פרגוס, אם הוא סיפר לה על הכל הנשים שהיה איתן. ג’יימי מסתבר, יודע את כל השמות של הבחורות איתן פרגוס שכב וגם מתי. How creepy is that?
הבחילות לא עוברות, והתה עם הג’ינג’ר עוזר כמו כוסות רוח למת. ג’יימי ממשיך להקיא את נשמתו לתוך דלי.
הוא מסביר למר ווילובי שהוא יתמיד עם התה ג’ינג’ר של אשתו עד שהבחילות יעברו.
מר ווילובי נותן לו הסבר מלומד. הוא אומר שהבחילות עלולות לגרום נזק לאשכים שלו. זה כואב מאד. התרופה היחידה היא סירוס. וכדי להמחיש את דבריו, הוא מדגים לו בעזרת פנטומימה כיצד הסירוס יתבצע.
כיוון שהאשכים של ג’יימי יקרים עד מאד לליבו, הוא שוקל ברצינות את דבריו של מר ווילובי.
מרסלי וקלייר כאמור, חולקות תא. מרסלי היא נערה מעצבנת, והיא ממשיכה לעשות את מה שהיא טובה בו- לגלגל עיניים ולקרוא לקלייר whoooorrrrrre.
בבוקר, באורח פלא, ג’יימי מרגיש הרבה הרבה יותר טוב. הוא אוכל את הפורידג’ שלו בתאבון רב.
ושמח לראות את קלייר.
כשפרגוס ומרסלי מודיעים לו שהם נחושים להיות ביחד, קלייר לוקחת את ג’יימי הצידה ואומרת לו שאם הוא יאפשר להם להמשיך את הרומן, אולי הוא בסוף fizzle out. ג’יימי לא מכיר את המונח החדשני הזה שמשמעותו “יתמסמס”, ושוב, בשל העדר ווי פיי על הספינה- הוא לא יכול פשוט לברר. הוא אומר ש fizzle זה בדיוק מה שמפחיד אותו שיקרה, ולכן הוא מתעקש לא להסכים.
את שירי האגדודודו שהתרגלנו לשמוע במנו ספנות לקפריסין, מחליף שיר ימאים עתיק ממש חמוד, ששרים הימאים במנו ספנות ארטמיס ג’מייקה.
ונקודת דמיון אחת יש- בשני המנו ספנות האלכוהול רץ כמו מים.
קלייר באה לספר לג’יימי על השיר המקסים שהיא זה עתה שמעה, וכשהיא נכנסת בהפתעה לחדר, סורפרייז סורפרייז…היא מוצאת את ג’יימי בוגד בה עם… מר ווילובי.
מסתבר לה שבמשך כל השבועות האחרונים היא הכינה לו תה ג’ינג’ר לחינם.
זה הדיקור הסיני של מר ווילובי שהבריא אותו ממחלת הים. קלייר מגיבה יפה לתגלית. היא לא נעלבת, היא מפרגנת. אבל ג’יימי שובה לב בהתנצלות שלו.
עכשיו יש בעיה. הספינה נכנסה לדולדרום, כלומר- אין רוחות והיא נעמדת במקום למספר שבועות. העצירה במקום מזמנת הרבה לחץ לסיפון, והימאים שטופי האמונות הטפלות מחליטים שצריך לזרוק מישהו לים כדי לפתור את הבעיה.
אבל יש גם רגעים של נחת. כמו הרגע הזה בלילה, כשג’יימי וקלייר עומדים לבד על הסיפון כמו ב’ספינת האהבה’, מתנשקים, מביטים אל הירח- היא מספרת לו על התמונות ששוגרו מהירח מאפולו 8 וגם מדקלמת לו את “לילה טוב, ירח” שנהגה להקריא לבריאנה.
היש זוג מושלם מזה?
הימים הופכים לשבועות, והלחץ עולה וגואה. הייז, החבר מהכלא, תואם אנגוס, מאיים להתאבד, וג’יימי כפרות מפגין כישורים של פסיכולוג מומחה מהימ”מ, ומניא אותו מלקפוץ.
הארוע נגמר בשלום, ובזכות מר ווילובי, שמושך זמן- אף אחד לא נזרק לים, הרוחות חוזרות, והספינה ממשיכה במסע.
טילטולי הספינה מטלטלים את קלייר לזרועותיו החסונות של ג’יימי.
הם לבד, והם עושים את מה שהם הכי טובים בו כשהם נמצאים לבד. אפשר לסמוך עליהם שגם בספינה המג’וייפת הזו, הם ימצאו חדרון קטן לקוויקי.
ברגעים שאחר כך, הם שוכבים מכורבלים זה עם זו, והוא אומר לה דברים מתוקים.
שניהם מסתלבטים עלינו, המעריצות, כשהיא אומרת לו ב”במאה ה 20 היית נקרא King of all men” והוא מצחקק.
זו גם ההזדמנות שלו לשלוף לה את משפט ג’יימי פרייזר מספר 79 מספר הספרים “לא משנה מה שיקרה סביבנו, מה שיש ביננו לעולם לא ישתנה”.
התנשקנו מספיק להיום, הגיע הזמן לעוד צרה, כי כשהזוג הזה ביחד אין גבול לארועים, לתקריות ולאסונות שקורים מסביב.
הפעם עוצרת אותם ספינה בריטית שכל מלחיה חלו, וקלייר נקראת לעלות לספינה ולעזור לטפל בחולים.
מג’יימי נבצר לעלות יחד איתה לספינה בתואנה כי אם יעלה עליה כנתין בריטי, ע”פ חוק יוכלו הבריטים לגייס אותו לשורותיהם. אז היא נפרדת ממנו בנשיקה.
אחרי שהיא עולה על הספינה של הבריטים ומתחילה לתת טיפול רפואי, הספינה לפתע מתחילה לנוע ולהתרחק ממנו ספנות ארטמיס, וקלייר קולטת, שהיא בעצם נחטפה. יה ווארדי!
