שפירית בענבר

שפירית בענבר

בפוסט הקודם סיפרתי בהתלהבות רבה על הספר “נוכרייה” מאת דיאנה גבלדון, שהוא הספר הראשון מתוך סאגת נוכרייה הכוללת עד כה 8 ספרים.

כפי שהובטח, צללתי לתוך הספר השני “שפירית בענבר” ואחרי 4 ימים, 946 עמודים והרבה מאד דמעות סיימתי גם אותו ושרדתי כדי לספר:

אז אם אתם נגד ספויילרים, זו ההזדמנות שלכם לעזוב. רק עוד כמה תמונות סקוטיות כדי להיכנס אווירה, ונתחיל:

אז אתם עדיין פה, הא?

ידעתי.

טוב. הספר הקודם הסתיים בכך שג`יימי הפצוע וקלייר ההרה מחליטים להפליג לצרפת ולנהל משם את מאבקם בהפסקת המהפכה היעקוביטית ולמנוע את קרב הדמים בקלודן.

הספר “שפירית בענבר” פותח ב- 1968, חזרה בהווה. קלייר וביתה בריאנה בת ה-20 שבות לסקוטלנד. קלייר מגייסת את רוג`ר, הבן המאומץ של הכומר, שהוא הסטוריון בעצמו ומתגורר בקרבת מעגל האבנים, כדי לגלות מה עלה בגורלו של ג`יימי.

כלומר, כבר מתחילת הספר ברור לנו שהזוג הנהדר הזה נאלץ להיפרד בסופו ל-20 שנה!

עוד לא התחיל הספר וכבר בוכים! כי את מה שאנחנו הקוראים יודעים- הגיבורים שלנו עוד לא יודעים, כך שהטרגדיה היא כפולה ומכופלת.

ואז אנחנו חוזרים לנקודה שבה עזבנו את ג`יימי וקלייר ב- 1745. הסיפור הזה הוא טלנובלה במיטבה: יש בו המון התרחשויות, אינטריגות, דמויות משנה, ודמויות משנה- משנה- וממש בכל דקה קורה משהו, אין בו רגע דל.

אהבתי בו כמה דברים:

ראשית, את היותו רומן הסטורי.

הספר הזה שופע בתיאורים של אירופה במאה ה-18, דרך התככים בחצר המלך לואי החמישה עשר, מלך צרפת, דרך חיי היומיום בפריז, וכמובן- תיאור ההיילנדס של סקוטלנד, ומרד היעקוביטים ב- 1745 שבו הנסיך צ`רלי ניסה ללא הצלחה לכבוש מחדש את כס המלכות של סקוטלנד. דיאנה גבלדון מתארת את חיי היומיום בצרפת ובסקוטלנד בצורה צבעונית ומשכנעת. במיוחד היא הפליאה לתאר את הטיפול הרפואי שהיה באותה תקופה.במובן הזה הספר הזה עושה לכולנו מסע בזמן.

שנית, ישנו סיפור האהבה היפהפה של ג`יימי וקלייר. שתי הדמויות האלו הקסימו אותי. הם מושלמים זה לזה. הם החברים הכי טובים אחד של השני והם גם נאהבים נפלאים. יש בינהם אינטימיות עמוקה והם נותנים אמון מלא זה בזה.
ג`יימי הוא הגיבור האולטימטיבי. הוא אמיץ אך פגיע, לוחם נועז ומאהב עדין, גבר שקלייר מכנה אותו: “השמש”. הוא מוכן להקריב את עצמו עבור כל מי שהוא אוהב ובכלל זה גם עבור האנשים שתחת פיקודו. המילה שלו היא מילת כבוד והוא לעולם לא יפר אותה. הוא גבר רגיש מתחת למעטה החיצוני הקשוח והוא איננו מפחד לבכות או לחשוף את רגשותיו האמיתיים. יש לו חוש הומור נהדר- אירוני ומתגרה. הוא גם אומר את הדברים המתוקים ביותר והיפים ביותר לקלייר אשתו. קלייר, מולו, היא אחת הגיבורות הנפלאות ביותר שפגשתי. היא אישה חכמה, בעלת עמוד שדרה חזק, מעוררת כבוד אצל כל מי שפוגש בה. רוב הספר מסופר בגוף ראשון מנקודת מבטה ולכן אנחנו זוכים לתיאורים כל כך מפורטים של ג`יימי.
הסצינה האחרונה של ג`יימי וקלייר ביחד היא היפה והמרגשת ביותר בספר וגם שוברת את הלב לרסיסים. נפרדתי מהם בדמעות, והרבתי לחשוב עליהם הרבה אחרי שסיימתי את הספר.

ועל כן החלטתי שאין מצב שאמתין עד שיופיע התרגום לספר הבא בסידרה: Voyager, והזמנתי אותו מ- Book depository. שזה יפה מאד מצידי מכיוון שג`יימי מרבה לדבר באקסנט גאלי- מה שמקשה מאד על הקריאה: הוא למשל לא אומר don`t- הוא אומר dinna. הוא לא אומר: – my heartהוא אומר: mo chridhe. הוא לא אומר: you הוא אומר: ye. הוא לא אומר: very הוא אומר: verra. הוא לא אומר: yes הוא אומר: aye.

אצטרה, אצטרה, אצטרה.

אבל החלטתי לקחת את פרוייקט “נוכריה” לידיים, ואני מתכוונת לעמוד בו בכבוד. אולי בסופו אני אדע גם לפטפט בגאלית מדוברת, מה שיהיה שימושי מאד עבורי לכשאהגר לסקוטלנד.

אז יהיו עדכונים בעניין בהמשך.

Did you enjoy this article?

השארת תגובה