“Make Way For ducklings” שכתב ואייר בכשרון יוצא דופן
Robert McCloskey.
הספר שברשותי יצא לאור בשנת 1969. עתיק.
הספר התפרסם בארה”ב ב- 1941 , ונחשב ליצירת מופת. הוא אחד הספרים האמריקנים הנמכרים ביותר בכל הזמנים והוא זכה בהמון פרסים. כל ילד אמריקני מכיר אותו. (כמו “מיץ פטל” אצלנו).
ב- 1998 הוא תורגם לעברית ע”י עדי שנער, ילדה בת 13 שגדלה בבוסטון, הכירה היטב את הסיפור, פנתה ל”זמורה ביתן” והציעה לתרגם אותו.
הספר מספר על משפחת ברווזים המנסה להסתגל לחיים בעיר בוסטון.
לפני הממממון שנים, כשהייתי ילדה, ביליתי חופשת קיץ בארה”ב. רוב הזמן הייתי בבוסטון- ושם התוודעתי לסיפור ולמקום התרחשות העלילה. כל ילד בבוסטון מכיר את הגן הציבורי (פארק במרכז בוסטון) שם התמקמו הברווזים לבסוף.
בפארק מוצב השלט הזה:
וגם הפסל הזה הוצב שם:
בבוסטון יש אפילו סיורים מאורגנים “בעקבות הברווזונים”.
רוברט מקלוסקי, הוא הסופר והמאייר האהוב עלי מכל, והוא אייר כאן יצירת מופת אמיתית.
הספר מימי ילדותי הוא כה שחוק פשוט בגלל שלא הפסקתי להתבונן בו.
הנה עמוד לדוגמה:
אני מזמינה אתכם לסיור וירטואלי בבוסטון בעקבות הברווזונים.
נתחיל בנהר צ’רלס, נחצה את הכביש לרח’ מאונט ורנון, נפנה ימינה לרח’ צ’רלס, נחצה את הכביש ונגיע לגן הציבורי.
שנצא לדרך?
מר וגברת ברווזוני חיפשו מקום בטוח לגור בו. הם הגיעו לבוסטון וראו אגם נחמד בגן הציבורי:
הם זכו לארוחת בוקר מידי האנשים ששטו בסירת הברבורים שבאגם:
שאכן קיימת כזו במציאות:
אבל הם חיפשו מקום אחר לחיות בו, יותר בטוח. הם עפו מעל גבעת הממשל ב- Beacon Hill
ומעל Louisburg square
ואחר כך הם עפו על פני הנהר צ’רלס.
הם בחרו להתמקם בפינה מתחת לגשר בין השיחים
גב’ ברווזוני הטילה ביצים ודגרה עליהם. לבסוף בקעו 8 ברווזונים קטנים. הם החליטו לצאת לטיול לעבר השני של הנהר.
עד שהגיעו לחוף.
הם הגיעו לדרך הראשית (ממול- Mount Vernon Street):
הכביש היה סואן והשוטר סייע להם לחצות את הכביש ל Mount Vernon Street
הם המשיכו ללכת עד שהגיעו לרחוב צ’רלס- שם פנו ימינה ליד חנות הספרים הפינתית.
שהיום היא כבר לא חנות ספרים אלא סניף של seven eleven.
אבל חוץ מזה נשאר הכל אותו דבר. איזה יופי?
ממשיכים בטיול.
הברווזונים המשיכו ללכת ברחוב .
ובפינת הרחובות צ’רלס – בייקון הם שוב חצו את הכביש:
שימו לב לחנות הפינתית מימין:
היום היא נראית כך:
נכון מרגש?
הם חצו את הכביש היישר לגן הציבורי:
ונפרדו לשלום מהשוטר החביב.
שם בגן הם חיים…עד עצם היום הזה ממש.
תם הטיול.
חזרנו אפילו בלי ג’ט לג. ותודה ל google earth שהביאנו עד הלום…
ואת הספר הזה אני ממליצה לכם לקנות לילדים שלכם בשבוע הספר.
*כל התמונות ברשומה נאספו מרחבי הרשת ובעזרת צילומי google earth.
