יומני הולנד- פרק שמיני

הבוקר עזבנו את הסנטר פארק. ארזנו וארזנו וארזנו- פשוט מדהים איך חפצים נולדים ומתרבים אצלנו במשפחה. נפרדנו לשלום מדה אמהוף ונסענו לנו.

אחרי שבילינו בחיק הטבע אתמול מן הבוקר עד הערב, החלטנו לגוון היום ולצאת לחיק הטבע המתגמל של הקניון.

בפאתי אמסטרדם יש מקום חביב שנקרא הופדורפ, זה מרכז קניות גדול. בדיעבד לא נפלנו ממנו, אבל אני רוצה להתמקד פה על כמה חנויות שאני אוהבת בהולנד:

יש רשת נחמדה שנקראת XENOS. יש שם מלא פריטים מקסימים לבית. הצטרף לכוחותינו עץ אשוח קטן כמו שרואים מימין:

על תופעת הפרימרק דובר כאן כבר רבות, וכל מילה מיותרת

אם כי בטוח שלא נתקלתם בפריט הקרדשיאני הנ”ל:

אלה הם תחתונים מעצבות תחת.

לא קניתי, אך בהיתי.

ברשת הממתקים JAMIN:

קנינו קולקציה של סוכריות ליקריץ. ההולנדים אוהבים אותן מלוחות. אנחנו פחות.

כמובן HEMA קודש הקודשים ההולנדי. רשת כלבו שיש בה הכל- אוכל, בגדים, כלי בית, מכשירי כתיבה, וכו’

כלי האמאייל האלו הצטרפו לכוחותינו:

נתקלנו גם בחנות בשם ביבי פאשנס. אך היה סגור כך שלא אוכל להביא רשמים 🙂

רשת טיגר המופלאה שהכל בה מציאות מדליקות ביורואים בודדים

רשת הכלבו SO LOW המדליקה:

מתכוננים פה חזק להלואין:

יש גם בגדים לכלבים:

ואחרון חביב אלברט היין. זו רשת סופרמרקטים ענקית, ואנחנו הרי ידועים כמשפחה חובבת סופרמרקטים בחו”ל:

בכל טיול יש פרודוקט שאנחנו מתמכרים אליו בהגזמה לאורך כל הטיול.

הפעם זו הפאייה הקפואה עם השרימפס. אוי כמה שטעים:

וכוכבת הטיול היא ההאסלסלח. אלה פתיתי שוקולד שמפזרים על הלחם המרוח בחמאה. ויותר משאני אוהבת לאכול את זה, אני אוהבת לתקוע את המילה “האחלסלח” לאורך כל היום, גם בקטעים לא קשורים:

האחלסלח. איזו מילה קסומה!

אחרי שמיצינו את עניין הקניון, ג’יפסנו את האוטו לדירה שלנו, שהיא לא ממש שלנו- היא של בחור הולנדי חמוד בשם רולוף, שממנו אנחנו שוכרים את הדירה דרך AIRB&B. זהו הרחוב שלנו, כלומר של רולוף ממש ממש קרוב לפארק וונדלפארק.

רואים את צמד הדלתות הכחולות שקרובות לספסל?

אז הדלת מימין שייכת לשכנה שגרה בקומה התחתונה.

כשפותחים את הדלת השמאלית, המובילה לדירה שלנו, כלומר של רולוף – נתקלים דבר ראשון בגרם המדרגות התלולות האלה:

אחרי שמטפסים אותן לאט ובזהירות- מגיעים לדירה המקסימה של רולוף, שמעתה נקרא לה הדירה שלנו:

זו דירה גדולה ומרווחת, מתפרסת על שתי קומות ומרוהטת מקסים.

מרבית ההולנדים, כך למדנו בטיול הזה, אוהבים את האור שלהם 40 ואט עם נגיעות מוות בחשיכה. אך לא רולוף. רולוף שלנו חובב אור ותאורה ויש לו כמה גופי תאורה שווים בדירה, שאני יודעת שאתם מתים לראות.

למשל, גוף התאורה הזה מעל השולחן במטבח

היש מהמם ממנו?

מסתבר שיש! גוף התאורה המיוחד בסלון- שזו מנורה בתוך צנצנת!

אנחנו מרוצים מרולוף שחובב תאורה כמונו, רולוף אף הוא מרוצה מאיתנו- במיוחד אחרי ששיחדנו אותו עם מתנה ישראלית קטנה- דבש ושוקולד מישראל, כדי שיקבל את הרושם המוטעה שאנחנו משפחה חיובית.

אחרי שרולוף נפרד מאיתנו, אנחנו מטלטלים את המטלטלין שלנו למעלה. וזה מבצע מסובך: 

אחרי שהתאוששנו מהמבצע, אנחנו נוסעים לסכיפהול, להחזיר את האוטו לאוויס, רוכשים כרטיסי נסיעה לרכבת לכל השבוע וחוזרים לאמסטרדם.

בכיכר דאם מתכוננים להלואין: 

יש יריד ממש בכיכר- עם דוכני אוכל ומתקני שעשועים ואנחנו נכנסים לבדוק מה קורה שם:

\ 

אחד המתקנים השווים הוא ה THRILLER- שזו רכבת שדים. אנחנו קונים כרטיסים ונכנסים. מצ’יסטה ואני חולקות קרון

יש שם כמה קטעים מבהילים של שדים ורוחות שמתקרבות אלינו בחושך ואנחנו צורחות וצוחקות בלי הפסקה.

צורחות! צוחקות! צורחות! צוחקות! פתאום אנחנו מרגישות יד של בובת שד אוחזת בנו מאחור והולכת אחרינו. אלא שהבובה היא לא בובה- אלא אדם בשר ודם. הוא מטלטל אותנו בכתפיים, וכשאנחנו קולטות שהוא אנושי אנחנו צווחות! צורחות! צוחקות!

הקטע הכי מצחיק היה שכשסוף סוף הקרון שלנו יצא החוצה- הוא המשיך לרדוף אחרינו החוצה! 

לא צחקנו כל כך הרבה וחזק המון זמן כמו שצחקנו שם. המצ’יסטה אמרה שחטפה נקע בלחיים.

באמסטרדם, כמו באמסטרדם- הכל חופשי ומותר. הסמים, הסקס, הזנות.

אפילו שלגיה נפלה בסמים. או בשפתה: Fuck apples

איך אמר מקגייבר לילדים? כל מה שלימדנו אתכם כל החיים שאסור- פה זה מותר.

מחר נחקור אותה לעומק לאור יום.

בינתיים זכרו – FUCK APPLES!

האחלסלח לכם.