היער השחור, משפחתי וחיות אחרות: חלק ראשון
חלק א’: ת”א- ציריך- Titisee- Munstertal
הטיול לחו”ל מתחיל אצלנו תמיד באותה נקודה.
הנוסעים המתמידים שלנו בתמונת מחזור עם בן גוריון:
תראו איך שהם גדלו…
טיסת סוויס מס’ LX257 יוצאת לדרך
מבעד למסך העננים
אט, אט נגלית לנו שוויץ היפה
אני מוסיפה את טביעת האצבע האישית שלי ל- google earth
נחיתה.
מזג האויר יפה והכל ירוק ירוק ירוק
הצימר שלנו נמצא בעיירה Munstertal ביער השחור שבגרמניה
בדרך לצימר: פרות וסוסים רועים באחו
ואיילים נחים ליד הנחל
הצימר שלנו נמצא על צלע ההר.
“גברת צימר” שלנו, אשה חביבה אך קורקטית מקבלת את פנינו.
היא מתנצלת על האנגלית שלה, ומתקשרת בעיקר עם הידיים. אני מגישה לה “מתנה ישראלית”- קופסת פח פרחונית קשורה בסרט ובה זיתים, דבש וחלבה מישראל.🙂 היא מודה לי בנימוס 🙂
האמת היא שהיו לי תכניות רבות ומגוונות להמשך היום כמו- לשוט בסירה/ לרוץ באחו/ להתנדנד מצמרות עצים אבל המיטה של גברת צימר היתה רכה באופן מיוחד. שלאף שטונדה היא מסורת ידועה בגרמניה ואני משתלבת במסורת. בהעדר קצינת בידור- כל המשפחה שוקעת אף היא בשינה עמוקה.
אחר הצהריים אני מתעוררת ראשונה. בשקט בשקט יוצאת לי לגינה הצמודה לחדר השינה
אני שומעת את פכפוך המים בנחל, אוושת העלים. שלווה
המשפחה שלי בנבצרות זמנית. אני מכינה לי כוס קפה. זוהי הפסקת הקפה הכי בסטייל שעשיתי בתקופה האחרונה (סליחה, ארומה)
והנוף, אוי איזה נוף…
מרוב עצים לא רואים את היער!
כעבור שעתיים נטענו הדורסל של כולם. מקלחת חמה ואנחנו בדרכנו לעיירה Titisee הנושקת לאגם טיטיסי.
ליד האגם יש טיילת
אפילו השלטים פה יפים להפליא
אוכלים כאן ארוחת ערב ממש טובה
מטיילים
עושים שטויות
וחוזרים בלילה מאוחר “הביתה” לצימר.
