יומני לפלנד- פרק שביעי
ארמון הקרח לומילינה, שבקרבת העיר קאמי- נבנה בכל שנה מחדש.
בכל שנה נאספים מיטב הפסלים, האמנים והאדריכלים באיזור- ומתחילים במלאכת תכנון והקמת הארמון שבנוי כולו מקרח
הקירות עשויים מקרח ועליהם מגולפים איורים
שולחנות הבר עשויים מקרח וגם המדפים
הפסלים מגולפים מקרח
בתוך הארמון יש עשרים חדרי שינה המשמשים כחדרי מלון- אותם ניתן להשכיר ללינת לילה. כל חדר מעוצב באופן שונה, והחדר כולו עשוי מקרח- הקירות, המיטה והדלתות. אך אם האורחים מתייאשים באמצע הלילה, ממתינות להם בחוץ בקתוץת מחוממות.
יש אפילו כנסיה- ניחשתם נכון- שעשויה כולה מקרח
יש מגלשת קרח, ובחוץ יש מגלשת אבובים בקרח.
לקראת הקיץ, ארמון לומילינה יימס- על כל פסליו, מגלשותיו, רהיטיו וחדריו והוא ייבנה מחדש בחורף הבא.
בצאתנו מארמון הקרח ניגש לכוחותינו איזה מעאכר של חברת טסלה, ובעזרת מילים יפות כגון- “התנסות בנהיגה על הקרח”, גרם לעדי להגיד מיד I do, לעזוב את הכל וללכת אחריו. מהתמונות שהוא הראה לנו, אני חושדת שהוא נהנה.
המשך יבוא.
