יומני ניו יורק פרק 1 : first we take Madrid then we take Manhattan

מקגייבר ואני חוגגים בימים אלה 25 שנות. בקרוב אצלכם.

אז כשהעלתי את הרעיון לחגוג השנה באקסטרים (אולי קורס צלילה?), הוא מיד פסק ניו יורק. “הגעתי לשם כבר פעמיים” הוא הסביר לי “וממש סבלתי שם בלעדייך”.

אם ככה אמרתי בטוב לבי, אני מתנדבת לעשות לך חוויה מתקנת. כי אם חייבים אז חייבים! ובאמת מה כבר יכול להתחרות בטיול שעיקרו שופינג, קניות, רכישות ומדידות… כלומר: טיול שכל כולו תרבות?

באמת שכלום.

אז ויזות הוצאו, כרטיסים נרכשו, מזוודות נארזו, 2 פריזרים מולאו (לטובת הילדים, שנשארו לשמור על המולדת),

ושני אנשים מאד מאד שמחים יצאו לקרוע את ניו יורק.

(אפילו הספקנו לשחרית בנתב”ג)

Smartair קימבצו לנו טיסה עם קונקשן קצר במדריד.

אממה, ערב לפני הטיסה עודכנו כי הקונקשן הקצרצר הופך להיות קצת יותר ארוך מהמתוכנן, והופ, נולדו להן חמש שעות שיש לשרוף במדריד. קצת נלחצנו בהתחלה מהעיכוב, אז פנינו אל הרב שלנו להתייעצות. הרב גוגל שליט”א, פסק כי על מנת להעביר את הבאסה בסבבה עלינו לצאת מהטרמינל ולטייל בעיר. על פי פסק ההלכה שלו, יש לקחת את המטרו הורוד מס’ 8 מהטרמינל ישירות לעיר: וזה כולה חצי שעה נסיעה. כיוון שאנחנו נמנים על המאמינים האדוקים שלו עשינו בדיוק כמצוותו.

ירדנו בתחנת Nuevos Ministerios והתחלנו לצעוד על השדרה הארוכה Paseo de la Castellana ומפה לשם, שרפנו עשרה קילומטר.

אז בואו נגיד שעל הדרך סימנו וי גם על מדריד.

מצא חן בעיניי העץ הזה שמשתרג בגדר:

אפילו מיני נחלת בנימין נקרתה בדרכנו:

והתנור המיניאטורי הזה הצטרף אל כוחותינו. כבר היה שווה:

בדרך חזרה לטרמינל, כשאנחנו כבר בשלים לטוס לאמריקה! שמתי לב שלאחת התחנות יש שם קצת מוזר. לא יודעת מה זה אומר בספרדית, אבל בעברית זה נשמע פסימי:

מה אבדה?!

אז החדשות הטובות הן שאמריקה לא אבדה. אחרי טיסה ארוכההההה הגענו אליה. והיא שם: חיה, נושמת, בועטת וצופרת. אני משמיטה פה כמה פרטים כמו הפרט המצמרר על נהג המונית החאפר שהתלבש עלינו ב JFK ושהסיע אותנו למלון כשהוא גונב מאיתנו 250 דולר טבין ותקלין באיזה תרגיל עוקץ מסריח שלאחריו עוד אמר לנו המאנייק וולקאם טו מנהטן!

טפי עליו.

אז רק מחר, אחרי שנאגור כוחות בחזרה, נתחרע על ניו יורק. תשארו בהאזנה.