כל מי שמכיר אותי יודע, כי אני שייכת לאסכולה הסוגדת לאלכסנדר פלמינג, מגלה הפניצלין. לא סתם האיש זכה בפרס נובל ואני מקפידה לכבד אותו על תגליתו המרעישה עד עצם היום הזה.
בזכות האיש היקר הזה, אוגמנטין, מוקסיפן, זינט, פלג’יל- הם חלק מאוצר המילים היומיומי שלי. יש מיגרנה? אני מכתיבה לרופא המשפחה שלי לרשום 500 מ”ג זינט, ויפה כאב ראש אחד קודם. כואב הגרון? אני מקדימה תרופה למכה, ועדיף בטעם מוקסיפן.
מאז מקרה העין גייט הידוע לשימצה, אני סובלת מריצודים תמידיים בעין שמאל. יש לי מן מופע אור קולי בזווית העין שהולך ומחמיר. בביקורת האחרונה לפני שבוע, גילתה ד”ר מוצמכר חור זעיר ברשתית, והיא הפנתה אותי לחדר מיון כדי שילחימו לי אותו בלייזר. יכולתי לכתוב על הארוע הזה כמה וכמה פוסטים ובמיוחד על הסרט הירוק המכוער הבזיוני חסר האסטתיקה המעוף והסטייל שמאלצים נשים שכמותי לענוד במיון.
נורא.
בסופו של יום החור הולחם, התוצאות היו לשביעות רצונה של ד”ר מוצמכר, אך הריצודים ממשיכים בשלהם: לרצד.
וכאן נשארתי מעט חסרת אונים. לראשונה בחיי, המיינסטרים של הרפואה המודרנית לא יכל לפתור לי את הבעיות. הבנתי בלב כבד באריתרומיצין שמשום צפורל לא תבוא לי הישועה.
ופניתי ליפעת.
יפעת היא בת דודה שלי, ובעוונותיה, היא גם מטפלת אלטרנטיבית. אני חלום הבלהות של יפעת ושל כל הקולגות שלה עלי אדמות. בעוד שאצלי אוגמנטין, מוקסיפן וזינט הן מילות חיבה, אצלה הן מקוטלגות תחת קטגוריה משותפת עם האחים המוסלמים והטליבאן. יפעת נוטה להשתמש הרבה במילים “ארניקה”, ו”רמדי”- שעבורי הן סינית מדוברת. ולכן כשאנחנו מדברות, זה תמיד על נושאים ששתינו מבינות בהם כמו “ג’יימי פרייזר”.
כשסיפרתי ליפעת שאני לא נפטרת מהריצודים בעיניים, היא מיד אמרה קחי ארניקה ורקחה לי עוד רמדי ששמו בישראל הוא סימפיטיום.
כשהבעתי ספקנות, היא אמרה: Just let go and give it a shot.
אז ליתתי גו וגייבתי לזה שוט, והנה אני מוצאת את עצמי עומדת היום במקום שמעולם לא דרכה כף רגלי בו, בפארם פרופשיונל, שהוא בית מרקחת, המתמחה ברקיחת תרופות הומאופטיות.
או בכינויו: “בית מרחארטה”.
בזמן שאני ממתינה עם המצ’יסטה עד שיכינו לי את הרמדי, אנחנו מביטות סביב, ואני לא מצליחה להשתחרר מהמחשבות החשדניות שלי. משהו ברפואה הזו נראה לי תמיד מפוקפק. הם אף פעם לא כותבים בצורה ברורה למה בדיוק משמשת התרופה. קחו לדוגמה את המודעה שתלויה שם, שמפרסמת “ערכה לשטיפת אף”:
תתמקדו רגע במכשיר “לשטיפת אף” ותגידו בלב מה המחשבה הראשונה שעולה לכם בראש: 
המצ’יסטה אומרת שהמכשיר מזכיר לה את מנורת הקסמים של אלאדין, אבל זה מכיוון שהמצ’יסטה היא עודנה נערה תמימה. לי זה מזכיר משהו אחר של אלדין שאף הוא עושה קסמים, אבל הוא לא מנורה.
וזה מה שאני אוהבת ברפואה הקונבנציונלית. היא לא מכבסת מילים. בעוד שהאלטרנטיבית מוכרת את המכשיר הזה בקריצה תחת השם “מכשיר לשטיפת אף” והמבין יבין, הרפואה הקונבנציונלית תכנה אותו בשמו התיפעולי “ויברטור” בלי חירטוטים.
והנה מגיעה הרוקחת, והיא שואלת אם ארצה את התרופות שלי בקופסה מיוחדת ששומרת עליהן. בדמיוני ראיתי קופסה עם שכבת בידוד טרמית, אך לא. הקופסה היא קופסת פח, שכמוה יש לי מאות בבית, כחלק מאוסף קופסאות הפח העצום שלי.
יפעת הסבירה לי אחר כך שהקופסה הזו מגנה על התרופה מפני הקרינה הסלולרית.
ואחר כך יפעת הסבירה לי שהתוצאות בהומאופטיה הן לא מיידיות. לפעמים יכולים לחלוף חודשים עד שמרגישים בשיפור.
או שנים.
או עד שיקום גאון תואם פלמינג שימציא סוף סוף אנטיביוטיקה ממש חזקה היודעת לאחות קרעים ברשתית.
*לפחות יש לי קופסה חדשה לאוסף*
**הגבר המסוקס המדגמן בתמונת השער, הוא אלכסנדר פלמינג בכבודו ישתבח שמו לעד*
***מוקדש באהבה ליפעת המופלאה שלי*
אוי, את כל כך מצחיקה ומשעשעת ! הרגת אותי עם המכשיר לשטיפת האף. וואלה יש לך מוח כחול. ♥אני באמת מקווה ומאחלת שהתרופה ההומיאופטית תעלה ארוכה לרשתית שלך.
אמן ואמן.
אני תמיד תמהה מתי סוף סוף תגיבי לי בזעזוע על כל השטויות שלי, וזה אף פעם לא מגיע. חחח.
מקווה שיהיה פוסט המשך ובו בשורות טובות
מקווה שאת עדיין אוהבת אותי
את האמת ? יש לי רפרטואר לא רע בכלל של זעזועים, חסר לי הבטחון העצמי שאנשים יכבדו ויעריכו גם אם אתבטא ב”זעזוע”. דפוקה בראש.
תרגישי טוב !!!
אני אישית לא מהסוגדות לאנטיביוטיקה…
מקשיבה לרופאים הקונבציונלים אבל בחשדנות (התברר שחלק מהתרופות שאנחנו מקבלים זה בגלל תעמולנים טובים ולא בגלל שהתרופה טובה…) ולכן מקשיבה לרופאים אלטרנטיבים (אם כי גם שם יש לא מעט שרלטנים…)
מתברר, אגב, שבגלל השימוש הרב באנטיביוטיקה היא כבר לא יעילה כמו פעם – וזה היה ידוע למפתחי התרופה (שהיעילות שלה תהייה מוגבלת במידה וישתמשו בה בצורה רבה…)
מקווה באמת שימצאו פתרונות ותרופות טובים לכולם ♥
המון בריאות !!!
כל כך אוהבת את הפוסטים שלך. את משעשעת ביותר. כיףףףף
תבורכי איילת , את אף פעם לא מאכזבת . להצחיק את יודעת ועושה זאת בכשרון מעורר הערצה. גם אם אגש מבואסת ועצבנית לקריאת הרשומה שלך- מובטח לי שתוך שתי דקות אני פורצת בצחוק מרטיט כתפיים כולל דמעות בעיניים -עד שבעצמי צריכה לדאוג לקחת תור בבית מרחארטה שלך… נו שויין. מתה עלייך. (אגב- לא מוצא חן בעיני כלל שאת משתמשת באנטיביוטיקה (זינט -שמינאט וכו’…) על כל נאד – תאורתי או אמתי .
יקרה, הדלקת את הגרלנדה הכחולה והיא מהבהבת 🙂 אני הייתי מכנה את המכשיר, בשם אחר לחלוטין. אעצור כאן מפאת כבודם של הקוראים הצעירים והצעירות.
ושתדעי שאני גם בעד פלמינג וגם בעד יפעת, שניהם ביחד זה השילוב המנצח, מנסיון.
חיבשוקים
הרגת אותי! לו הייתי קוראת בבית ולא בעבודה, הייתי צוחקת בקול ומרעידה את אמות הסיפים, ככה נאלצתי לחייך בנימוס, לא נעים, בכל זאת מקום ציבורי 😃
חחחח איילת, את גאונה. חולה על הכתיבה שלך.
לי לא נראה שזה ישפיע על העין החרמנית שלך, אבל שויין. גיבורה איט אה פאקינג שוט.
אוהבתותך
הרבה בריאות!
אהבתי את השם בית “מרחארטה”