אלו הם חיינוארץ ישראל יפהתל אביב
המערה החשמלית הסודית של חסמבה
ביום שישי, הלכנו לאכול ארוחת בוקר ב”בנדיקט”, בן יהודה.
היה ממש טעים, ונראה היה לנו שזו תחילתה של ידידות נפלאה.
אדווח בהמשך על השתלשלות יחסינו.
כשצעדנו בחזרה לאוטו, שחנה בחניון מול הילטון, קרץ לנו “גן העצמאות”, הממוקם בסמוך.
כולנו יודעים למה משמש גן העצמאות בלילות, ויעידו על כך עשרות הקונדומים המשומשים הזרוקים בכל פינה. אך מעטים יודעים שבגן העצמאות, ממוקמת ע”פ המיתולוגיה, המערה החשמלית הסודית של חסמב”ה.
כאן היו נפגשים ירון זהבי, תמר היפה, אהוד השמן, עוזי הרזה, מנשה התימני, משה ירחמיאל, שלומית החובשת, דני הקטן ורפאל כדורי והיו רוקמים מזימות להצלת הישוב העברי. ועל מנת להכנס למערה הסודית, היו צריכים למצוא את שלושת הכפתורים המוסווים, ולהקיש קוד סודי בן 7 ספרות.
ע”פ יגאל מוסינזון, המערה ממוקמת איפשהו בין מלון הילטון לבין בית הקברות המוסלמי.
“תגיד” אמרתי למקגייבר “בא לך שניכנס לגן ונחפש את המערה הסודית?”
“ברור” הוא אמר.
יש כאן שבילים פסטורלים, אם נשמיט פרטים (קונדומים משומשים ואריזות ריקות של קונדומים שמפוזרים פה בכ-ל פ-י-נ-ה).
תצפית נהדרת לים:
שנינו יודעים שהמערה הסודית היא רק פיקציה, והיא איננה קיימת באמת- ועל כן לא נמצא אותה לעולם. אבל בקצה הגן, זיהינו משהו שעם קצת דמיון יכל לשמש בקלות כמו המערה הסודית:
“סליחה, מה יש פה?” שאלנו בתקווה את הגנן שעבר שם.
“בו יש מקלט” הוא ענה והסתכל עלינו בחשדנות.
חזרנו עצובים לאוטו.
איך יתכן, שאף יזם לא הקים פה מעולם מערה חשמלית סודית, תת קרקעית, עם חדר בקרה ומרכז מבקרים, למען הדורות הבאים ולשימור האתוס, משהו כמו… “חדרי הקבינט של צ`רצ`יל” בלונדון?
אני אומרת לכם, באנגליה דבר כזה לא היה קורה.
***
כשחזרנו לחניון, הלכתי לעמדת התשלום, ומקגייבר המתין לי כבר באוטו.
“אתה יודע כמה עלתה לנו החנייה?!” שאלתי אותו, מזועזעת “44 שקלים! זה יותר מ- 7 פאונד!”
“זה כאילו שהזמנו את האוטו לאכול איתנו במסעדה” הוא ענה לי🙂.
***
ואני עדיין ממורמרת בעניין האין מערה סודית של חסמב”ה.
***
