יום עצמאות 65

מה שאני אוהבת ביומיים האלו, זה את הטקסים הקבועים, המסורתיים והלא משתנים- הממלכתיים, וגם האישיים שלנו:

באופן קבוע ביום העצמאות אנחנו יוצאים בבוקר לטיילת ת”א בדיוק ברגע שבו מסתיים השידור של טקס חיילים מצטיינים, כדי לצפות במטס:

ביחד עם ילדינו מקס ומוריץ שמונצחים כאן ברגע של עוד ריב מטופש:

מוריץ, יקיר הבלוג, הידוע כאן בכינויו הבלוגוספרי “הנסיך” הוא גם מומחה אווירונדינאמי מקומי, דובר בטאון חיל האוויר. סיפרתי כאן כבר לא אחת שאנחנו מכנים אותו בבית” ה “טזל”מ”, שמשמעותו: טייס זעיר ללא מטוס🙂 נראה לי כי מעתה יוחלף כינויו בבלוג.

אז הגענו לטיילת כדי לחזות במפגן האווירי האהוב עלינו כלכך

המטס נפתח במפגן של מבנה של הצוות האווירובטי של מטוסי העפרוני:

“לא אמא, הטייס הימני לא התבלבל, זה חלק מהתרגיל. תפסיקי לעשות לי בושות”

כל הכבוד לחיל האוויר- שהצליחו להתאים את צבעי העפרוני לצבעי הכסאות והשמשיות שבחוף בוגרשוב בצורה מושלמת:

יסעורים:

צופיות או לדברי הטזל”מ: 🙂king air b200

טייסת יונה:

וכלי הטייס המשוכלל עפיפון:

קרנפים, כלומר: הרקולסים, הזכורים לטוב ממבצע אנטבה:

מטוסי הגולפסטרים שהוסבו ממטוסי מנהלים למטוסי איסוף מודיעין:

F15 בתידלוק אווירי:

F16i ובשמו העברי “סופה” מטייסת `אבירי הזנב הכתום`:

F16D ובשמו העברי “ברק” מ`טייסת העקרב`:

כששבנו בצהריים הביתה לטקס המנגל המסורתי גילינו להפתעתנו שהפיג`נס, ובשמן העברי, יונים, מ`טייסת המחרבנות המקומיות` הקימו גף חדש ממש אצלנו על המנגל:

רררר…

ובנימה אישית: בכל שנות תקומתי לא פיספתי אפילו פעם אחת את טקס הדלקת המשואות בהר הרצל, בערב יום העצמאות. אני מכורה לטקס הזה 🙂

השנה הייתה הפעם הראשונה שלא ראיתי אותו כי אבא שלי קיבל את אות יקיר העיר בעירו ואנחנו הלכנו לשמוח איתו ולהתגאות בו:

אבא שלי הוא האיש הנחמד משמאל.

לפני שחזרנו הביתה צפינו בטקס עליית הארנונה השמיימה המסורתי:

יום העצמאות, הוא החג האהוב עלי מכל החגים.

חג שמח.