כך תבנו אסקייפ רום בבית

כפי שכבר כתבתי כאן לא פעם, אני אוהבת מאד את הנרטיב של חדרי בריחה. הם משלבים הרבה אלמנטים שמדברים אלי כמו- פתרון חידות, הפתעות, הרפתקאות ועבודת צוות. בשנים האחרונות פתרנו כבר עשרות חדרי בריחה בישראל, וברוך השם, עדיין אף אחד במשפחה עוד לא פרש מהתחביב.

יתרה מזאת, אני אפילו משלבת מדי פעם בטיפולים אצלי בקליניקה משימות שקשורות לקונספט חדרי הבריחה, אשר מותאמות לילדים צעירים, ואפילו כתבתי על זה כאן.

אז כשיום הולדתו של הטייס, בני בכורי התקרב, החלטתי לבנות לו בהפתעה חדר בריחה…אצלו בחדר! ועל זה אני הולכת לספר היום וכמו כן אלווה את סיפורי בהסברים מפורטים כיצד גם אתם תוכלו להכין חדר בריחה בסגנון זה בביתכם אם אתם בעניין.

הדבר הראשון שעשיתי כשהתחלתי לתכנן את חדר הבריחה: לקחתי דף ועפרון ובניתי תכנית המפרטת את השתלשלות החידות בצורת תרשים זרימה- איזו חידה מובילה לאיזה פתרון ומה מוביל למה. אחרי שהיתה לי תכנית מגובשת, הכנתי רשימה של כל האביזרים שלהם אזדקק. ולאחר שהכנתי, הדפסתי, אספתי ורכשתי את כל האביזרים- צילמתי אותם. בעזרת הצילומים הכנתי תכנית מצולמת של כל המתווה. כי תמיד כשיש לי תכנית מוחצנת חזותית זה מקל עליי מאד לראות את כל התמונה בשלמותה וכמובן שזה מקל את מלאכת הכנת ובניית החדר.

בזמן שתיכננתי את החדר רציתי לשלב בחידות כמה אלמנטים אישיים שקשורים בתחומי העניין של הבן שלי. בדיחות פרטיות, חפצים משמעותיים לו-  על מנת שהחוויה תהיה אישית וייחודית עבורו.

כמו כן, רציתי להשתמש ב”תפאורה” הקיימת בחדר- כלומר, לעשות שימוש בחפצים וברהיטים שנמצאים אצלו בחדר, ולשלב בהם כמה אלמנטים מפתיעים, שאותם אפרט בהמשך.

ואחרי כל ההקדמות וההכנות, בואו ניגש אל הביצוע עצמו:

לפני שהוא נכנס לחדר, התקנו מערכת צילום במעגל סגור- 

לטלוויזיית סמסונג יש יכולת להראות את תצוגת המסך של סמרטפון מסוג סמסונג בתקשורת אלחוטית. בכדי להפעיל את זה, נכנסים להגדרות בטלפון ומפעילים Smart view. תוך כמה שניות תצוגת הטלפון תופיע על מסך הטלוויזיה. כך שיכולנו לצפות ולעקוב אחריו תוך כדי פעולה. היה כה מגניב:

כשהבן שלי נכנס לחדר שלו, חיכה לו על השולחן המכתב הבא:

על השולחן המתינה לו קופסה נעולה במנעול קומבינציה

(לא לדאוג, במציאות הקופסה היתה נעולה, והקוד לא הופיע על המנעול…)

כמו כן הופיע כתב החידה הזה:

זהו גלגל שמורכב מ 3 עיגולים בגדלים שונים שמחוברים במרכז ע”י סיכה מתפצלת. אם מסובבים נכון את העיגולים, מתקבל הקוד הנ”ל:

הוא הבין שהוא צריך ללכת אל תמונת המלכה התלויה אצלו בחדר:

אל צידה האחורי היתה צמודה מעטפה:

בתוך המעטפה היו תמונות שלו מתקופות שונות בחייו.

אגב: את התמונות הדפסתי בעזרת מדפסת תמונות קטנה של פולארויד, שמתקשרת עם הסלולרי ומדפיסה תמונות איכותיות. זו המצאה מגניבה ושימושית נורא.

אבל אם אין לכם מדפסת כזו- לא נורא, אפשר כמובן להדפיס במדפסת רגילה.

הבן שלי הבין שהוא צריך לסדר את התמונות שלו ע”פ הסדר הכרונולוגי. כשהוא הפך את התמונות הוא גילה כי מאחורי כל תמונה כתובה אות. רק לאחר שסידר נכון, התקבלו המילים הבאות:

זהו רמז עבה לכך שעליו לגשת למדף הספרים שלו ולשלוף משם את הספר “נתניהו”.

אחרי שדיפדף בו, מצא פתקית עם הקוד לפתיחת הקופסה.

כשהוא פתח את הקופסה, הוא מצא שם בלון מנופח. בעזרת סיכה מצורפת הוא פוצץ את הבלון. בתוך הבלון היה שטר של 200 ש”ח 🙂 ופתקית עם המילים: 

Peter mcdermott

מיהו אותו פיטר מקדרמוט? פיטר מקדרמוט הוא המאייר של התמונה האהובה עליו אשר תלויה אצלו בחדר על הקיר:

הוא לא ידע את זה, ובעזרת גוגל קטן הוא הבין את ההקשר.

מאחורי התמונה הזו היתה מעטפה נוספת.

בתוך המעטפה הוא מצא קלפים אקראיים, שעליהם כתובות אותיות. סידר את הקלפים לפי רצף המספרים הנכון וגילה את המילה אמבטיה:

על המעטפה היה רמז קל נוסף:

הרמז הקל הוא הסרט המשובץ בתכלת לבן, אשר רמז לו כי עליו לגשת לבית המיניאטורי של מוצרט, שתלוי אצלו בחדר ושמקושט באותו סרט משובץ:

בתוך בית המיניאטורות הזה הוא מצא את העט/ פנס אולטרא סגול.

עט הפנס הזה הוא פריט שקניתי בשקלים בודדים בדיל אקסטרים. בצידו האחד הוא עט שקוף, ובצידו השני פנס.

 

 

בעזרת העט אפשר לכתוב משהו, אבל מה שנכתב הוא בלתי נראה. רק כשמאירים בעזרת הפנס נגלה הכתוב.

באמבטיה החשוכה הוא האיר בעזרת הפנס המיוחד על הקירות. עד שגילה בעזרת האולטרא סגול כי על הקיר היה כתוב: תפתח את הארון באמבטיה. 

בתוך ארון האמבטיה הוא מצא קופסה קטנה נעולה עם מפתח.

שאליה היתה מצורפת התמונה הזו:

מפלי הניאגרה הם רמז לכך שעליו להרים את מכסה הניאגרה בשירותים שלו.

כשהוא הרים את מכסה הניאגרה הוא גילה בחלק הפנימי כתב סתרים:

כתב הסתרים הזה נפתר בעזרת קוד. את הקוד תליתי לו על הקיר בחדר:

המשפט שמתקבל הוא:

“אמר ועשה.

פטיש לקח

והך והך.

הצעיר מכה, הזקן מנקה”.

המשפט הזה לקוח מהספר האהוב עליו בילדותו, “מעשה באוזן המן” של לוין קיפניס. בחרתי במשפט הספציפי הזה כיוון שכשהיה קטן הוא היה מבקש ממני שאקריא לו אותו שוב ושוב ושוב ושוב כשתוך כדי הקראה הוא בוכה מרוב צחוק. משהו בצלצול של המילים היה כה משעשע באזניו! ועד עצם היום הזה בפורים, אני מקריאה לו את הסיפור, גם בהיותו בן 21. מן בדיחה פנימית כזו….

את הספר “מעשה באוזן המן” הוא מצא על מדף הספרים השני שלו.

לכשמצא אותו- הוא חיפש בו את המשפט המדובר.

כשהגיע אליו הוא גילה כי מוצמד אליו ציור של אלדין, עם איקס מסומן מתחת לשטיח, מה שרמז לו לחפש מתחת לשטיח אצלו בחדר.

מתחת לשטיח המתין לו כרטיס גירוד. 

קל להכין כרטיס גירוד. מדפיסים את מה שרוצים להצפין, מניילצים במכונת ניילוץ, וצובעים מעל בצבע אקרילי.

אז אחרי שגירד הוא גילה את התמונה הזו:

בחדר שלו יש אוסף של חיילי בדיל. הוא הלך אל הפסלון המסויים הזה במדף החיילים וגילה לידו את המפתח הקטנטן לקופסה.

פתח את הקופסה, ומצא בתוכה:

שטר נוסף של 200 ₪.

ואת החידה הבאה:

זהו למעשה סודוקו פתור שמחקתי בו בכל שורה סיפרה אחת מ 1-9. במקום המספרים שהשמטתי כתבתי אותיות שבסדר הנכון יוצרות מילה. הוא פתר את הסודוקו, שיבץ את האותיות לפי הסדר והתקבלו המילים מוס שוקולד. סימס לי את המילים: מוס שוקולד.

ברגע שקיבלתי את הסמס, הכנסתי לו לחדר  קערת מוס שוקולד (שהכנתי משמנת צמחית, כיוון שהילד לקטוזופוב) וכף.

הוא יכל לאכול מהמוס כאוות נפשו, אבל מהר מאד גילה שבתוך הקערה מוטמנת מבחנה קטנה ובתוכה קוד לפתיחת הקופסה השנייה שהיתה מונחת על השולחן שלו.

איך הוצפן הקוד? בעזרת הנסיכים:

הקוד הוא: 6245: סדר הירושה לכתר.
הוא פתח את הקופסה, בתוך הקופסה הוא מצא עוד שטר של 200 ₪.
וגם מלא ממתקים:

כשבדק אותם גילה כי על כל ממתק כתובה אות.

הוא הבין כי עליו לסדר את הממתקים בדיוק לפי הסדר של התמונה שהיתה תלויה מבעוד מועד על הארון שלו:

הוא גילה שכתוב שם: בארון מדף עליון.

כמו כן על אחד הממתקים הוא גילה כי כתוב קוד בן 6 ספרות.

כשפתח את הארון הוא מצא על המדף העליון את הקריפטקס הזה:

קריפטקס הוא מכשיר גלילי, אשר הוזכר בספר “צופן דה וינצ’י” של דן בראון- אחד הספרים האהובים עליו. את הקריפטקס הזה קניתי בחנות המוזיאון של מוזיאון הריגול בברלין. כשהכניס לקריפטקס את הקוד בעל ששת הספרות מהממתקים, הקריפטקס נפתח ובתוכו הוא מצא עוד 200 ש”ח!!! וכן מכתב שעליו לסמס לי את המילים: “אמא את מלכה!!!”

לאחר שהמילים סומסו, הוא קיבל סמס חוזר שמאשר כי אכן הוא סיים את המשימה בהצלחה.

אחרית דבר:

כשהודעתי לו שהוא הולך לפתור חדר בריחה אצלו בחדר, במקום להגיב בהתרגשות ובהערכה- כפי שהיה מצופה ממנו להגיב, הוא הגיב בעצבים. “רדי ממני, את והשטויות שלך!”, “תעזבי אותי בשקט!” היו מקצת מהתגובות שקיבלתי ושמהן כמובן התעלמתי. “תפתור את חדר הבריחה הזה ואז נדבר- ביי”, אמרתי לו.

בלית ברירה ובחוסר חשק נוראי ותוך גלגולי עיניים בלתי פוסקים הוא נכנס לחדר והתחיל לפתור. היה כל כך כיף לראות איך מחידה לחידה הוא מבליע חיוכים, מנענע בראשו ומתחיל להתמסר. “סליחה- צדקת!” הוא אמר לי בסוף.

גברים.

הם אף פעם לא לומדים שאנחנו תמיד תמיד תמיד צודקות.