קיבלתי מספר תלונות מקוראיי הנאמנים על כך שהפוסט הקודם נקטע באיבו ושלא המשכתי לספר את עלילות בעלי בטקסס, וכיצד הסתיימה פרשיית אמזון ומה בדיוק היה ב 21 החבילות המדוברות שהזמנו.

ובכן, כך:

העיר אוסטין השוממת שבטקסס היתה חביבה ומכניסת אורחים אם כי משעממת נורא. 

המרחקים העצומים ממקום למקום חייבו אותו להתנייד בעזרת הובר, כי תחב”צ אין שם.

נהגי ההובר, תושבי אוסטין ענו על כל הסטראוטיפים שגיבשנו עם השנים על תושבי טקסס- הם גדולי מימדים, חביבים לבריות ונינוחים, עוטי כובעי בוקרים ומעריצים את התחת של טראמפ.

אחת הצרות עם בעלי היא שהוא לא יודע לקנות לבד דברים. כלומר, הוא מאד אוהב לקנות לי דברים, אבל הוא רק לא יודע מה.  אז תדמיינו אותו מסתובב ב Pottery Barn חנות העיצוב הכי שווה, ופשוט מהלך לו בין המדפים ומצלם לי את כ-ל הסחורה שם עד שאני אתביית על משהו שמוצא חן בעיניי:

כשהוא סיים לשלוח 7000 תמונות המכילות את כל המלאי של פוטרי בארן, הוא כתב לי “זהו. סיימתי לצלם. והמוכרת לא מכירה את השיטה הישראלית, מסתבר”. חחח. לא הזמנתי כלום.

אחר כך הוא סר לחנות הספרים האהובה עליי, Barnes and Nobel: 

ואותו סנריו חזר על עצמו שם:

כיוון שאני אישה צנועה ובלתי תובענית, לא ביקשתי ממנו דבר מהחנויות האהובות עלי, ודבקתי בהזמנת האמזון המקורית שלי. וכיוון שהוא טס למעט זמן היה לנו חלון הזדמנויות של יום וחצי בלבד כדי להזמין את כל הפריטים, ולקוות שהם יספיקו להגיע למלון שלו בעודו שוהה שם, ולא חלילה לאחר שהוא עוזב וחוזר ארצה.

אז לאחר שהרשימה הארוכה הוזמנה ושולמה, התכנסה ההנהלה הבכירה של אמזון USA, ולא האמינה למראה עיניה! היא עברה על כל ההזמנה שלי, והחליטה שזה לא יתכן שבן אדם אחד הזמין כל כך הרבה שטויות, ושזוהי בוודאי תרמית. שמחים וטובי לב, הם כתבו לי מייל שבו הם מודיעים לי בגאווה שהם עלו על איזה נוכל שהשתלט לי על החשבון ושהזמין מליוני שטויות אך אל דאגה! הם מבטלים את כל ההזמנה ומזכים את חשבוני. “שו מבטלים?! רבותי, אנחנו חיים על זמן שאול! אני חייבת את הכל ומיד!” השבתי להם במייל. בלית ברירה נכנס מקגייבר מחדש לחשבון האמזון, והזמין מחדש את כ-ל הסילבוס שהעברתי לו, והפעם בבהילות.

ועכשיו נותר לנו רק להתפלל שכל הפריטים אכן יגיעו ביממה הקרובה, כי הזמן הולך ואוזל ושאמזון לא יגדילו שוב ראש ויבטלו את הכל. איזה מתח!

כדי להפיג את המתח, המשיך מקגייבר לשוטט בהפסקות הצהריים והערב שלו בין החנויות. והנה, בחנות לצרכי ספורט הוא עבר דרך פינת הנשקים, סה”כ הגיוני:

והתעניין לדעת מה נדרש כדי לקנות שם נשק. מסתבר כי עלייך למלא רק טופס. זה הכל. ואז אתה יכול לרכוש נשק, ללכת לבית ספר שלך ולרסס את חבריך ללימודים כאוות נפשך. אמריקה. Home of the Brave.

שיהיו בריאים.

בין לבין, הבן אדם גם היה צריך לאכול משהו וכיוון שבעלי מדווח לי על ה-כ-ל בחיים, גם קיבלתי תמונה כללית על רמת התזונה הבריאה שהוא כה הקפיד לצרוך:

בעודי מתאמת לו תור לצינטור באיכילוב, התקבלה סוף סוף התמונה לה ציפינו וייחלנו והתפללנו בכל ליבנו:

The Eagle Has Landed

כל החבילות הגיעו בשלום לבסיסן. וממש כמו ניל ארמסטרונג בשעתו, שמאד שמח על שהמשימה שלו הוכתרה בהצלחה, הוא שלח לי את תמונת כיבוש הירח האמזון:

אז מה יש שם, אתם בוודאי סקרנים:

קודם כל, אני חייבת לציין ש 80 אחוז מההזמנה, זה בכלל ציוד לקליניקה שלי. 

בקליניקה שלי יש לי אוסף עצום של משחקי קופסה שאני מקפידה לאסוף מכל העולם. אחת החברות שאני ממש פריקית שלה- היא חברת HABA. זו חברה גרמנית במקור, שהמשחקים המקוריים שלה מאופיינים באסתטיקה יוצאת דופן. בארץ ניתן להשיג את המשחקים האלה בעלות שנעה בין 170 ל 300 ש”ח למשחק. באמזון ישתבח שמו- כל משחק עולה כ- 20 דולר.

הנה לדוגמה שני משחקים שהזמנתי הפעם ושמצטרפים לאוסף הגדול של HABA שיש לי בקליניקה:

“שבט האוגרים“:

ורק כדי לסבר את עינכם באסטתיות היפהפיה שלו, ככה נראה לוח המשחק:

וגם “נשיפת הדרקון”:

כמו כן הזמנתי מגוון רב של מחזיקי עפרון, שמיועדים לעזור לילדים שמתקשים לאחוז עפרון בצורה נכונה.

בחבילה שהזמנתי יש סוגי אחיזונים שונים שאינם קיימים בארץ, דוגמת זה, המדוגמן ע”י המצ’יסטה:

כדי לסגל אחיזת עפרון יעילה, צריך להשיג “מניפולציה תוך ידנית” שמתאפשרת מצד אחד באמצעות הדינמיות של אגודל- אצבע- אמה שאוחזות בעפרון ומתפעלות אותו ומצד שני, באמצעות הייצוב שמושג ע”י הקמיצה והזרת. למחזיק העפרון הזה יש ידית מיוחדת שמיועדת להילפת ע”י הקמיצה והזרת, ובכך להפוך אותן למייצבות יעילות בזמן שאוחזים בעפרון וכותבים. 

מספרי קפיץ מיוחדות שבעזרתן ניתן ללמד ילדים צעירים את פעולת הגזירה:

נדנדת חבל טיפוס כיפית:

והדובדבן שבקצפת- דוכן הגלידה של ” מליסה ודאג”.  

“מליסה אנד דאג” היא חברת צעצועים אמריקאית שמייצרת צעצועי עץ סופר איכותיים. דוכן הגלידה המקסים הזה עובד על מוטוריקה עדינה, תכנון מוטורי, תפיסה חזותית וזכרון.

אבל בחבילת האמזון היו גם כמה פריטים שמיועדים הביתה. האחד מהם הוא סט מיניאטורי של חדר אמבטיה:

ומה הסיפור שלו?

שמעו סיפור:

לפני כמה שנים בניתי חדר אמבטיה מיניאטורי:

אפילו הקדשתי לו פוסט שלם, וסיפרתי איך קניתי את כל הפריטים בחנות מיוחדת בניו יורק, ואת הטפטים בפריז- בקיצור, השקעתי.

האמבטיה החמודה הזו נמצאת אצלי בויטרינה בסלון כחלק מאוסף בתי הבובות שלי.

יום אחד, אני עוברת ליד האוסף, ומגלה לתדהמתי…שבית השימוש נעלם!

לאחר שבוצע חיפוש נרחב ברחבי הבית אחרי בית השימוש האבוד, נפתחה ועדת חקירה. כל החשודים זומנו לתחקיר מקיף, ואפילו סומנו מספר חשודים בהעלמת בית השימוש. אבל למרות החשדות והתחקיר שלא היה מבייש את מיטב החוקרים בשב”כ, בית השימוש לא נמצא מעולם. מישהו כנראה חמד אותו וגנב אותו ויש לי הרגשה שאני יודעת מי. אבל מאז, בכל פעם שאני עוברת ליד הויטרינה הזו ורק קולטת מזווית העין את חדר האמבטיה מינוס בית השימוש שנגנב, אני מתרגזת מחדש.  הפעם החלטתי שדי, אני קונה בית שימוש חדש במקום זה שנגנב ומפסיקה להתעצבן! אז בית השימוש הוחלף בחדש, וראו זה פלא: אני עדיין מעוצבנת מזה שמישהו גנב לי מהבית שלי את הבית שימוש הקטן הזה. גרררר!

הפריט הבא קשור לג’יימי אוליבר. לפני כמה שנים צפיתי באחת מתכניות הבישול שלו ומזווית העין קלטתי סיר קטן טורקיזי וינטאג’ מהמם שהוא השתמש בו.

קולטים את היפיוף אליו הוא שופך תרד? אז הוא.

מיד התחלתי לברר מי הוא ומה ומה הוא יודע לעשות ומסתבר שזהו סיר דני שמגיע מחברה בשם DANSK ושהסיר הספציפי הזה הוא באמת one of a kind אך ניתן לקנות סיר חדש כזה באמזון.

 

והיפיוף המהמם הזה עכשיו מחייך אלי במטבח שלי.

הפריט האחרון שאספר עליו הוא פריט פרקטי. מכירים את זה שיש לכם רעיון גאוני לסטארטאפ וכעבור 20 שנה אתם פוגשים את הסטרטאפ הזה בייצור המוני מבלי שהספקתם לרשום עליו פטנט?

אז ככה זה אני עם המנורות לארונות שנדלקות אוטומטית באמצעות חיישני תנועה, ושגם נכבות אוטומטית כעבור מספר שניות. לפני 30 שנה היה לי רעיון מבריק- שבכל ארון מטבח נשים מן מנורה כזו שתידלק בכל פעם שפותחים את הארון, ממש כמו במקרר.  ועכשיו יש לי, רק ללא הפטנט שהייתי צריכה לרשום על שמי.

ובנימה חיובית זו- תודה לכם על ההאזנה, ותודה רבה למקגייבר הסבלני שטרח לשנע את כל הכבודה הזו מטקסס.

ועד הפוסט הבא- טה- טה!