חבריי בפייסבוק היו עדים בשבוע שעבר להתרגשות רבתי שאחזה בי, עת פירסמתי כי דייויד גנדי סימן את אחד הציוצים שלי כ”אהוב” בטוויטר. התנהל שם דיון שלם שעוסק בגילי המנטלי, שהוא בפער עצום מגילי הכרונולוגי. באופן מפתיע, הייתי צריכה לתת הסבר מלווה בתמונות, לכמה מחברותיי, שלא ידעו מיהו דייויד גנדי
. רק בעלי, אהבת חיי האמיתית, לא היה צריך הסברים, כי הוא מודע היטב לבאג, אמר לי שהוא גאה בי(!!!) כשעידכנתי אותו על האינטראקציה המוצלחת שהיתה לי עם גנדי. כך שהכל טוב
.
כפי שכבר סיפרתי כאן, אני לא היחידה. לא מעט נשים ברחבי העולם סובלות מ”גנדי קראש”.
מדובר בתופעה קשה, שבה הדוגמן המושלם דייויד גנדי, שוכר אזור קטן במוחות של הנשים האלו, ומשבש להן את הפעילות המוחית/הורמונלית. וזה לא משנה בת כמה את ומהו הסטטוס המשפחתי שלך. עוד לא נתקלתי במישהי שמסוגלת לעמוד בפניו.
וכאמור, התופעה הזו מוכרת על בשרי.
ומכיוון שאני נמצאת פה כדי לחלוק דברים טובים, וכפי שכבר הבטחתי בפוסט הקודם, את הפוסט הזה אני מקדישה לו:
אז לפני כמה זמן נתקלתי בפוסט מצחיק עד דמעות שבו מספרת דוגמנית בשם דוריס אנה על החוויות המיוחדות שלה מיום צילומים לפרסומת, שהיא צילמה ביחד עם דייויד גנדי.
קודם מומלץ לצפות בפרסומת כדי להבין במה מדובר ואחר כך נמשיך בעלילה:
דוריס אנה היא דוגמנית במשרה חלקית בניו יורק. יום אחד קראו לה לצלם את הווידאו לעיל עם דיויד גנדי – דוגמן העל המושלם, יוצא הדופן והמקסים –לנעלי ביונדה קסטנה. ואת הסיפור שלה תירגמתי:
כמעט לפני כל עבודה שלי כדוגמנית, אני לא יודעת למה לצפות. כבר הצטלמתי פעם בשמלה שקופה באמצע טיימס סקוור בינואר וכבר צבעתי את השיער שלי פעם לכחול. אם אני אשאל הרבה שאלות, אני עלולה למצוא את עצמי ללא עבודה- אז עדיף לי לא לשאול.
זה היה המקרה, כשאחר צהריים אחד, הסוכן שלי שלח אותי למדידות כיוון שלמחרת הייתי אמורה להצטלם לסרט פרסומת.
במדידות נכחו דוגמניות נוספות, מעצב שיער, מאפרת, וכן המפיקים. הכל נראה היה פחות או יותר נורמאלי.
“את תפגשי מחר את דייויד גנדי” אשה אחת שם אמרה לי “קראת את התסריט?”
“אה, מגניב!” עניתי לה. לא קראתי את התסריט, אך מהאודישן הבנתי שמדובר בסצינת פיתוי. הנחתי שזה לא משהו שצריך להתרגש ממנו. בשלוש השנים שבהן אני עובדת במשרה חלקית כדוגמנית, כבר חוויתי חוויות אינטימיות עם דוגמנים- וזה מרגיש סקסי כמו להתנשק עם בובת ראווה במייסיס. (מצטערת, בנים, אני יודעת שאתם מרגישים את אותו הדבר).
“הוא הדוגמן של דולצ`ה גבאנה” היא הוסיפה בהתרגשות, כשהיא חשה בחוסר ההתלהבות שלי.
חייכתי בנימוס “אני מחכה בקוצר רוח!” אמרתי לה כשאני מנסה לחקות את ההתלהבות שלה.
יותר מאוחר, בבית, מתוך סקרנות, גיגלתי את הדיוויד גנדי הזה. מדוייק יותר לומר עליו כי הוא “ה דוגמן של דולצ`ה גאבנה”. אם הבטתם במגזיני אופנה בעשור האחרון- בוודאי נתקלתם בו- הוא הגבר שיושב על סירה, ברגליים מפוסקות, לבוש בבגד ים לבן וצמוד, כשמולו בקבוק בושם.
זהו דייויד גנדי:
תעשו עליו גוגל, ותלמדו דברים נוספים עליו, כמו למשל שדולצ`ה גבאנה הקדישו לו ספר צילומים שלם. הספר מכיל צילומים מרהיבים של דיוויד גנדי המתמקדים במפרט הפיזי המושלם שלו. הוא נראה היה לי כמו פסל מרהיב שבטח יהיה מאד נעים וחם ללטף אותו.
עכשיו נכנסתי קצת לאי שקט. איך אצליח להירדם כשאני צריכה להופיע מחר לצילומים ב- 5:45 בבוקר?
אוי לי.
אוי.
לי.
באורח פלא, למחרת בבוקר, הגעתי בזמן לסוהו האוס, היכן שנערכו הצילומים. בחדר ההמתנה, גבר חבוש כובע בייסבול קיבל את פניי בחיוכים: “היי, אני דייויד. בואי היכנסי!”
וואוו! חשבתי- הוא כל כך נחמד! נראה מעט שונה מהתמונות- אבל מקסים.
מסתבר, שחוסר בשעות שינה בשילוב עם תאורה עמומה- יכולים מעט לתעתע. הגבר בכובע הבייסבול היה למעשה דייויד שווימר, רוס מ”חברים”. הוא היה המפיק של הצילומים של גנדי. הבנתי את הטעות שלי ברגע ששווימר זז הצידה ואז ניגלה גבר שזוף ומסתורי, עם עיניים כחולות חודרות, לוגם קפה דרך שפתיים שלוחשות ” דולצ`ה גבאנה, לייט בלו, קני עכשיו וגעי בשרירי הבטן שלי…” אז זהו דייויד גנדי.
ובכן: וואוו.
היה כל כך מוקדם בבוקר, שלא הקדשתי לו הרבה מחשבה, באותה נקודת זמן. מטרת העל שלי באותו הרגע היה לברר מאיפה הוא השיג את הקפה, והאם אני יכולה לקבל גם.
תסריט הסיפור בפרסומת הוא שדייויד פוגש כמה בחורות בבר, לוקח אותן לחדר שלו במלון, משכיב אותן כשלבסוף הוא גונב להן את הנעליים של ביונדה קסטנדה בזמן שהן ישנות. זה אומר שעוד בנות נכחו בצילומים, כך שהיה לי עם מי לפטפט ולהשתעשע בשעות הצילומים הארוכות. זואי בקמן, אשתו של שווימר, והמפיקה של הצילום היתה מתוקה ווידאה שנקבל הרבה פינוקים והיא אפילו טיפחה אותנו (כן, אשתו של דייויד שווימר טיפחה אותי בעודי מתרועעת במיטה עם דייויד גנדי. הבנתי כי אני בת מזל הנני). בן קוקס, הבמאי, ושווימר, היו מאד תומכים והדריכו אותנו מצויין במהלך הסצינות, כך שהייתה אווירה נעימה ובלתי מלחיצה. היה לי ממש כיף לשבת, לשכב ולרוץ כל היום במגפיים הממש נוחות של ביונדה קסנדה כל היום. שכחתי את עצמי, ולמעשה, גנדי היה הדבר האחרון שהיה לי בראש.
ואז הגיע הרגע שכונה ע”י אנשי הסט “סקסי טיים” ולפתע, להתמזמז עם גנדי היה כל מה שהיה לי בראש.
עכשיו, לא סתם דייויד גנדי הוא דוגמן העל מספר אחד בעולם. וזה לא רק בגלל שהוא באמת נע בסלואו מושן בחיים האמיתיים- אותה הדרך שבה הוא בוודאי נע בהזיות שלכן. זה בגלל שהוא באמת כל מה שהוא אמור להיות: חלום סקס טהור. הוא לא צריך הכוונות. הוא פשוט צריך להיות משוחרר ושיאפשרו לו להפעיל את הקסם שלו.
ואז מצאתי את עצמי שוכבת במיטה כשדייויד גנדי גוהר מעליי. היינו אמורים להתלטף. ניסיתי ללטף את דייויד בעצמי, כדי שהוא לא יעשה את כל העבודה הקשה, אך הצפורניים המלאכותיות שלי התנתקו ונתקעו בשערות שלי. הסטייליסטית לא מצאה אותן, אז נתנו לי הוראה להסתיר את הידיים שלי. זה אומר שכל מה שעשיתי היה לשכב שם פסיבית ולהיות מפותה ע”י דייויד גנדי.
זו אני- הידיים מוסתרות
גנדי הסיר באיטיות את המגפיים שלי. העיניים שלו נצמדו לשלי. הוא הניח את הידיים שלו מתחת לירך שלי, כשהוא מלטף לי את הרגל כל הדרך לכיוון כף הרגל שלי. אני נרתעתי קצת כי באותו רגע, חשבתי את מה שכל בחורה היתה חושבת: האם גילחתי את הרגליים שלי אתמול בלילה? (לא גילחתי, גם לא בלילה שלפניו, וגם לא בזה שלפניו – לפניו).
פתאום הרגשתי כי גנדי מנשק לי את כף הרגל ואת הקרסול. התחלתי לחשוב מיליון מחשבות בבת אחת. חבל שהמגפיים של ביונדה קסטנה לא לחצו לי על הרגליים- כך לא הייתי הולכת איתן כל היום. למה לא הורדתי אותן??? לא היינו אמורות לקבל פדיקור??? למה כפות רגליים מזיעות???כל כך הרבה מחשבות.
הקסם של גנדי הגביר את החששות שלי. אני לא יודעת אם אני מסוגלת להסמיק באופן טבעי, כי תמיד אני מאופרת עם כמות נכבדה של סומק. אך הרגשתי איך הפנים שלי בוערות. הבטן התהפכה לי. והייתי צריכה לרסן את עצמי מלצחקק בעצבנות.
הוא סקסי בצורה כל כך משכנעת, שלולא דייויד שווימר, שעמד כמה מטרים מאיתנו ונתן לי הוראות ועודד אותי, הייתי שוכחת לחלוטין שאנחנו נמצאים על סט צילום. גנדי היה מאד נחמד. ובין הטייקים הוא גלגל איתי שיחה “כמה זמן את בניו יורק?” “האם את אוהבת את ניו יורק?”, “מה הפרוייקט הבא שלך?”, “מה אנחנו עושים?”
במאים בדרך כלל מחמיאים לדוגמניות ואומרים להן כמה הן מהממות, יפות ומדהימות. אז כדי לא לקפח אותו הבמאי אמר לו : “דייויד, אתה מעל הממוצע!” שזו דרך אחרת להחמיא.
לפני שיום הצילומים בן 11 שעות עבודה הסתיים, גנדי מיהר לשדה התעופה- בסלואו מושן- כדי לתפוס טיסה למקום מדהים כלשהו, בטח בסירה על ים כחול צלול, שם ימשיך להעלות עשן ולהיות אגדי ובוודאי כשהוא לבוש בבגד ים הדוק ולבן. הדוגמניות האחרות מהפרסומת ואני צילמנו את סצינת הזעזוע, כשאנחנו מגלות כי הנעליים האהובות שלנו, ביונדה קסטנה נגנבו ע”י גנדי, ושזו בעצם היתה מלכודת.
הבנות החליפו טלפונים כדי לשמור על קשר. אחרי הכל, כולנו חלקנו גבר.
בסוף היום, נאלצתי להתקלח ולשטוף מעלי את מגעו של דייויד גנדי. אך למדתי לקח חשוב: כשיש ספק: תגלחי את הרגליים. תתגלחי לעתים יותר תכופות ממה שאת חושבת שצריך. או יותר עדיף: תעשי לייזר.
כי יום אחד, דייויד גנדי עשוי להמתין לך.
וכשהוא יגיע, לא היית רוצה להיות האישה הזו?
כן.
המקור מכאן.
***
ועכשיו, אחרי שכולכן יודעות מיהו דייויד גנדי, אני כבר לא מרגישה ביזארית כל כך, כי ברור לי שכולכן נפלתן.
באמת שאין בעד מה.
