את מיטת כלולותינו, המיטה שעליה ישנּו ב- 22 שנים האחרונות קיבלנו במתנה כשהיינו עדיין חברים ועברנו לגור ביחד.
נשלחנו אז ע”י ההורים שלי לנגר דמיקולו בדרום ת”א. הנגר הזה היה חבר של הדוד שלי ולכן הוא עשה להורים מחיר טוב על מיטה שבנה ושאף אחד לא היה מעוניין לקנות. ובצדק. זו היתה מפלצת מכוערת רחבה מעץ כהה עם שתי שידות כהות מכוערות תואמות. היות והיינו זוג צעיר, וזו היתה מתנה, לא היה לנו הרבה סֵיי בעניין. שימחה אותנו הידיעה כי תהיה לנו מיטה רחבה משלנו שתשמש אותנו לכלל הפעילויות הענפות שתיכננו לבצע בה, כגון שינה 
ולא כל כך עניינו אותנו עניינים שוליים כגון עיצוב ומגמות אופנתיות.
התגוררנו אז בדירה קטנטונת. למעשה, הפועל “התגוררנו” גדול מדי. יותר מדויק לומר שנדחסנו לתוך קופסת גפרורים זעירה, אך בעיני רוחנו היה זה האגף המזרחי של ארמון קנזינגטון ועל כן היינו מאושרים בה עד הצריח גג.
כשהגיע הנגר למעוננו הקט כדי להביא את המיטה הוא נתקל בבעיה: המיטה לא עברה את הסיבוב בחדר המדרגות הצר ומקגייבר הוזעק באישון צהריים ביחד עם שני חבריו כדי לתת פתרון לבעייה יען כי האינטליגנציה של הנגר היתה מוגבלת לניגור מיטות ולא לפתרון בעיות. מקגייבר ושות` חיש קל שיגרו את המיטה דרך המרפסת אולם משהוכנסה המיטה לדירה דרך המרפסת ניצבנו מול בעיה חדשה: המיטה הענקית לא עברה את הסיבוב במסדרון הצר כדי להיכנס לתוך חדר השינה.
הנגר הציע כי נשבור את הקיר, נכניס את המיטה ונבנה מחדש את הקיר אך כולנו השתקנו אותו וחיכינו למוצא פיו של מקגייבר, וזה ללא מילים נטל את מסורו החשמלי של הנגר ומול עיניו ההמומות הוא ניסר את המיטה לכל אורכה. כעת במקום מיטה מכוערת אחת היו שני חצאים מכוערים של מיטה, אך הם נכנסו בקלות לחדר השינה
בתוך חדר השינה הם חוברו להם לשלם אחד גדול ומכוער כשצלקת הניסור נישארת שם לדראון עולם, עדות נצח לטיפשותנו הרבה.
חברינו הדוסים דווקא שמחו עד מאד למראה מיטתנו המנוסרת. “יש לכם מיטה יהודית כשרה!” הם פסקו. לא עמדנו איתם על דקויות. כי אמנם כשרות אנחנו לא שומרים, אך אנחנו מקפידים ומדקדקים מאד בקיום מצוות 
(אבל אפילו חתך הניסור מושלם במדוייקותו. מעשי ידי מקגייבר.)
במיטה הזו ישנו ביחד יותר מ 22 שנים. בחישוב גס רבצנו בה מעל ל- 8000 לילות. ניתן לסכם ולומר כי את כל הפעולות המגוונות שחלמנו לעשות בה כשהיינו צעירים (כגון שינה), מימשנו עד היום בהנאה מרובה ובכיף גדול. שינה, כידוע, היא פעילות מאד מאד מענגת.
לא מכבר הסכמנו כי הכושית עשתה את שלה ויכולה כבר ללכת. הוחלט להעיף אותה ולרכוש במקומה מיטה יפה ממנה. רכה ממנה. מעוצבת ממנה. והכי חשוב: הולמת את טעמנו האנין ולא מנוסרת. ואכן, רכשנו מיטה שעונה על כל הדרישות הנ”ל. המיטה החדשה הגיעה. כעת לא היו בעיות הובלה ומעבר בסיבובים: היא נכנסה חלק. הנחתי למוביל להרכיב אותה בתוך חדר השינה וכשהוא סיים הוא קרא לי וביחד הנחנו את המזרון שלנו עליה ואז התקבל הממצא הבא:
יאפ.
המיטה גדולה מהמזרון. מסתבר כי האינטליגנציה שלי מוגבלת לקריאת האותיות הגדולות בלבד של ההזמנה. באותיות הקטנות נכתב שאורכה של המיטה המוזמנת הוא שני מטר בעוד שאורכו של המזרון שלנו הוא רק מטר ותשעים.
עשרה פאקינג סנטימטרים מיותרים ומרושעים התבוננו בי מלמטה בשיניים חשופות וצחקו עלי בקול גדול. המתקין רק משך בכתפיים ואמר שאין מה לעשות. אולי שנקנה גם מזרון חדש? בכל אופן אין מה לעשות! זו המיטה שהוזמנה והוא גם הראה לי שחור על גבי לבן שאני חתומה על ההזמנה כך שהאשמה היא רק בי ובכך התחת של “עמינח” יצא נקי.
במצבי לחץ ומועקה יש רק אדם אחד בעולם שמסוגל להרגיע אותי. אתם כבר יודעים מיהו.
אני מתקשרת לחברי הטלפוני ומתארת לו את סוג הבעיה.
הוא רק מקשיב. אני כל כך אוהבת אותו על כך שהוא אף פעם לא מייסר אותי במשפטי תוכחה מתלהמים בסגנון “למה לא בדקת קודם???” מה שמאפיין 99 אחוז מהגברים החיים על הפלנטה, מה שהופך אותו לגבר נדיר. הוא רק אומר לי בטון מרגיע: “אל תתבאסי. לא נראה לי שתהיה בעיה: אני אפרק אותה, אקצר אותה, את אפילו לא תרגישי”.
אמר ועשה.
(בשלבי פירוק)
(בשלבי ניסור)
(בשלבי הזזת קדחי החיבור)
( Done. הפעם אף אחד לא יכול לדעת מה עבר על המיטה הזו. אין שום סימן של ניסור. הוא השתפר עם השנים )
אמרתי לדלית החברה שלי שנראה כי הקארמה שלנו היא לָנֶצַח לישון על מיטות מנוסרות.
ודלית תיקנה אותי ואמרה שהקארמה שלנו היא שהוא לנצח יצליח לפתור לי את כל הבעיות.
***
חייבת לציין לטובה כי במיטה החדשה, על אף מנוסרותה, השינה נעימה, רכה, מענגת וקסומה.
אבל זה כבר בזכות מי שישן איתי בה .
שנזכה למצוות.
