בשבוע שעבר שמעתי לראשונה מחברתי היקרה בתיה דורון על מתחם תחנת הרכבת הישנה בירושלים. תייקתי לעצמי בראש את האנפורמציה הזו והחלטתי שבהזדמנות הקרובה (חודש, חודשיים) נקפוץ לשם- כי אני אוהבת את ירושלים, אני אוהבת דברים ישנים ועם השנים גם למדתי לחבב תחנות רכבת. 
אני אפילו זוכרת את התחנה הזו מילדותי, כשהיתה פעילה. אני וכל זקני ירושלים.
לא חלף שבוע מאז שתייקתי, והזדמן לנו השבוע במפתיע אחר צהריים אחד פנוי (או לדברי נועם השכן שלנו: “ארבעתכם ביחד באמצע השבוע??? אירוע נדיר!!!”)
ומיד בספונטניות העפלנו לירושלים. (שיחה באוטו בשבחי הספונטניות, המצ’יסטה: “אבא, באתרי היכרויות אתה בהחלט יכול לרשום על עצמך- ‘בחור ספונטני, רגיש ורומנטיקן'”)
טוב, מיד כשהגענו לירושלים הרגשנו חוץ לארץ.
יש במתחם שני בתי קפה, דוכנים, מעט חנויות אבל בעיקר- אווירה.
אחרי ששוטטנו, הטייס הודיע לנו שעם כל הכבוד לאווירה, הוא הצטרף אלינו רק בגלל שציפה לקבל אוכל. אז התיישבנו ב’מזנון’.
אגף הנוער ממתין בסבלנות לאוכל שיוגש:
וזה מה שלבסוף הוגש:
פיש אנד צ’יפס
סלט יווני
ריזוטו פטריות
וטוסט שמטעמי צניעות סירב להצטלם.
השתייה הוגשה בבקבוקונים במקום בכוסות (מקורי 1)
והחשבון הוגש לנו בקופסת פח (מקורי 2)
לידיעת מדליקי התנורים: באמצע יולי, בירושלים, מדליקים תנורי חימום!!! חוץ לארץ.
בזמן שישבנו לאכול, המצ’יסטה ביקשה שאחנוך מדור חדש בבלוג שייקרא ‘מדור המגניבוּת’, בהנחייתה האישית. אז כאן היא מציגה את הצד האחורי החדש השקוף והמגניב של האייפון שלה:
לאחר שהיא דאגה לרסק את גב האייפון המקורי, היא הזמינה בדיל אקסטרים גב שקוף מגניב שדרכו רואים את כל הבפנוכו של האייפון.
נורא מגניב, נכון? יש לי הרגשה שהמדור הזה יפרח בזכותה.
שבנו הביתה שמחים ומאושרים.
ואכן יצאנו בשלום.
