נוטינג היל פינת רוטשילד

הרחוב הכי מגניב בתל אביב הוא ללא ספק שדרות רוטשילד.

להסתובב בשישי בבוקר בשד`רוטשילד זו חוויה אורבנית מרתקת. הבניינים הישנים פלוס האנשים המעניינים פלוס קצת דמיון, יכולים לגרום למתבוננת האנגלופילית מהצד, הרגשה שהיא משוטטת בנוטינג היל.

אז הבה נצא לשוטט בנוטינג היל של תל אביב:

גם פו הדב, אנגלופילי ידוע, עשה רילוקיישן, ועבר להתגורר ברוטשילד, המקבילה של נוטינג היל:

כמו בנוטינג היל, הבתים ברוטשילד ישנים ומעניינים

כשחשנו כי אנו עומדים לגסוס מרעב, עברנו ליד מסעדה חמודה וריקה, והחלטנו להמר עליה. אבל רק כשנכנסנו, והבחנו בעומר מילר בכניסה, סוג שלג`יימי אוליבר, הבנו שבלי להתכוון הגענו ל`שולחן`.

הנה פפארצי לעומר שעומד בקצה הדלפק בחולצה האפורה🙂:

כמו אצל ג`יימי, הגישו לנו ב’שולחן’ פוקאצ`ה טעימה וחמה:

ביחד עם מטבל אלוהי, שיש בו חצילים ועוד משהו שאני לא זוכרת:

המנות הראשונות שלנו היו רוסטביף סינטה עבור שותפי לפשע:

וסלט עגבניות שרי עם רוטב איולי מקסים בשבילי:

המנות העיקריות היו קציצות דג על צזיקי לי:

ורביולי סוכריות דלעת לו:

מצליחים להבין כמה שטעים? טעים לפחות כמו אצל ג`יימי.

הדבר היחיד בשונה מג`יימי, זה שאף מלצר לא כינה אותי שם `לאבלי דיר`, אבל הפרט השולי הזה לא העיב על האווירה הטובה והשירות המצוין🙂

נראה לי שנחזור לשם שוב, ובקרוב.

מהחלון במסעדה יכולנו לעקוב אחר המתרחש בשדרה:

דדפול בדיוק עמד לחצות את הכביש:

ספיידרמן הרכיב את הבן שלו על אפניים:

וכשהמשכנו לצעוד ראינו עוד מלא מלא אנשים מגניבים. אמרתי לכם נוטינג היל?

הוי, כמה שאני אוהבת את נוטינג היל. גם האמיתית וגם המקבילה המדומיינת.

פורים שמח.