יש משפחה אחת, אני מכירה אותה באופן אישי, שבכל פעם כשהיא מגיעה לאיקאה היא עושה בלגן:
יש במשפחה הזו ילדה שכל היום מדגמנת ומפרצנת (עושה פרצופים. מתחדישי אבן גזית):
ממציאה סיטואציות מופרעות והזויות
עושה המון רעש, אפילו כשהיא ישנה:
במיוחד היא אוהבת לפרצף את הפרצוף הזה, שמתלווה לאינטונציה של מורה:
בלי מילים…
אוהבת לקרוא בשירותים:
אבל…אופס, לעתים נגמר לה נייר הטואלט בדיוק בשלב הקריטי!
איך יצא לך המרק?
ע”פ הפרצוף- לא משהו
בפוזת המכשפה של עמי ותמי, בסצינת הקאלט החביבה עלינו שבה עמי משכנע אותה לבדוק אם התנור חם. סצינה שזוכה לגרסאות רבות אצלנו בבית בכל פעם כשפותחים את הדלת של התנור.
מציגה את החיים הטובים ממרומי העשירון העליון עם קמפארי במיטה:
מתה על מראות
אוי, איזה תינוק פוצי! מתה על תינוקות:
ומתה על כלבים:
עובדת משרה מלאה בפייסבוק:
אמא, נראה לי שגבהתי. או שנמכתי. עסוקה במדידות כל היום:
יאלללה, נעזוב אותה בשקט
ואחיה הטייס הזעיר בפוזה החביבה עליו- פוזת עבדאללה מלך ירדן:
הוא דווקא מרוצה מהמרק שיצא לו:
לא נפרד מהסמסונג שלו אפילו בשירותים:
ואמא, כמה פעמים אמרתי לך לא לתקוע כוסברה בסלט!
יש אמהות שלוקחות את הילדים לג`ימבורי. במשפחה הזו איקאה משמשת כמגרש המשחקים האולטימטיבי.
בקיצור- אם אתם מכירים את המשפחה הזו, תעצרו אותה, ויפה שעה אחת קודם.
(צולם באיקאה דרך הסמסונג ובגלל זה התמונות לא באיכות משהו)
***
ולסיום שלוש קטנות:
המצ`יסטה והטייס הזעיר מדסקסים באוטו על הרכישות האחרונות שלה בקניון.
הטייס: חזייה במידה A65? מה זה?- זה לשטוחות!
המצ`יסטה: זה לשטוחות עם תקווה!
***
הטייס מהרהר בקול:
“איזה מקום מגניב זה צפון קוריאה. אני מת לגור שם. נשמע מקום ממש…קורע!”
מן משחק מילים שכזה
***
אני: אתה יודע, אתה ממש חוצפן!
הטייס: את יודעת אמא, שאם מביאים אלינו הביתה עובדת סוציאלית מהרווחה, והיא תראה מה עובר עלייך פה, היא מיד מוציאה אותך מהבית ומעבירה אותך למשפחת אומנה!
***
א-ו-ת-י ז-ה מ-צ-ח-י-ק!!!
