החלום להגיע לשפיץ הצפוני הקפוא של לפלנד, מלווה אותי הרבה שנים, ועכשיו אנחנו נמצאים בשלב הזה בחיים שבו מתחילים לסמן וי על כל החלומות, ורצים מהר מהר לפני שייגמר.
התלבטנו רבות מה תהיה הדרך הטובה ביותר להגיע ללפלנד. באופן עצמאי? מסורבל מדי. בספארי אקסטרימי? אקסטרימי לנו מדי. אפילו כתבתי על זה פוסט מתלבט. בלית ברירה התחלנו לבדוק את אופציית הטיול המאורגן. התקשרתי אל “קשרי תעופה”, שוחחתי בטלפון עם יוסי, נציג השירות החביב, קיבלתי ממנו פרטים והסברים, ובסיום השיחה התחלחלתי מעצמי ובכלל מעצם הרעיון של טיול מאורגן….ועם תחושת החלחלה בגופי, לא נרשמתי.
ואני אסביר: מעולם מעולם מעולם לא טיילנו במסגרת טיול מאורגן. רק מהמחשבה שאני אצטרך להשתרך אחרי מדריך טיולים שאוחז מטריה ושמספר בדיחות קרש, ושמכחכך בגרון בכל פעם שהוא רוצה שהקהל יגיב לבדיחות הקרש שלו ושתוך כדי כך אנחנו נצטרך להמתין שעות באוטובוס למשפחת קדמוני ששכחו להתעורר בבוקר או שחופרים שאלות לא קשורות או מתנצחים עם המדריך כדי להוכיח שהם יודעים יותר טוב, אני מקבלת עצירות.
אבל לפלנד היא לפלנד, והפנמנו שלא יהיה לנו פשוט לטייל בה לבד. הבנו בלית ברירה שאם אנחנו רוצים לעשות פ.ע עם סנטה בלי יותר מדי התברברויות בדרך, זה יצטרך להתבצע במתכונת של אוטובוס תיירים, עם מדריך, בדיחות קרש און דה האוז, משפחת קדמוני, וכל הווג’ראס הנילווה.
והנה, רצה הגורל, ויום אחד בלבד אחרי ששוחחתי עם יוסי מ”קשרי תעופה”, ולאחר שקיבלתי ממנו את כל הפרטים וההסברים ושעדיין לא גיבשתי החלטות מעשיות, הגענו לרשם הצוואות ביד אליהו.
ואני אסביר: כפי שכבר ציינתי, אנחנו נמצאים בשלב הזה בחיים שבו רצים מהר מהר לפני שייגמר, ושגם כותבים צוואה, בשביל להגיע מוכנים לרגע שייגמר.
הנוהל הוא, שאחרי שחותמים על צוואה אצל עורך דין, נדרשים להפקיד אותה אצל רשם הצוואות שממוקם ביד אליהו. ובעודנו יוצאים מרשם הצוואות, אפופים באווירה מורבידית, אנחנו מרימים את העיניים, ומה אנחנו רואים ממול? פונקט! את המשרד הראשי של “קשרי תעופה”.
באותו רגע הרגשתי שאלוהים נותן לי סימן ורוצה להגיד לי משהו ולכן נכנסנו לבניין וביקשתי לדבר עם יוסי ולברר מה בדיוק אלוהים רוצה מאיתנו.
מפה לשם, רצון האלוהים היה שנסגור באותו הרגע את הטיול שלנו ללפלנד.
אז כמה מילים לגבי המנהלות:
מדובר כאמור בטיול מאורגן, שמאגד לתוכו את כל ההיילייט שיש ללפלנד להציע- שייט בשוברת קרח, נהיגה באופנועי שלג, ביקור בחוות כלבי האסקי, ביקור בכפר של סנטה ועוד כהנה וכהנה וכמובן- מרדף אחרי הזוהר הצפוני, בתקווה שהוא אכן יופיע.
לפלנד, היא חבל ארץ שיושב בקצה הצפוני של אירופה ומשתרע על שטחיהן של ארבע מדינות: פינלנד, רוסיה, נורווגיה ושבדיה. היא שוכנת בחוג הארקטי, לחופי הים הצפוני ולפיכך הטמפרטורה בחורף יכולה להגיע למינוס 30 מעלות. אך החורף הוא גם המועד שבו הזוהר הצפוני יוצא לסיבוב ההופעות המרהיב שלו. השם “לפלנד” בא מהמילה הפינית לאפי (LAPPI), שפירושה “ארץ הקצה הצפוני” ובירת החבל היא העיר רוביניימי הפינית, שם ננחת ושם נתמקם במלון ל-6 לילות.
תושביה המפורסמים של לפלנד הם אושיית ילדותינו אלה קארי, כוכבת סיפרה של אלי ינס (בצילומי השחור לבן של חיה ריבקין- בריק) ונילס הולגרסון ואווזי הבר שלו. אך כאמור הסלבריטי הכי נוצץ הוא סנטה קלאוס, תושבה הותיק של לפלנד אשר יוצא ממנה בכל שנה לסבב חלוקת המתנות לילדי הגויים.
אניווי, עוד מעט נצא לדרך, וכרגיל- תקבלו דיווח חם ואמין מהשטח עם כל הפרטים החשובים, החשובים פחות וההכי פחות חשובים, שהם אבן היסוד של הבלוג הזה.
היו שלום.
