יומני הולנד- פרק ראשון

יולי אוגוסט עברו חלפו עלי בדם יזע ודמעות. ואני מתכוונת, ליטרלי.

וכשסוף סוף התפנתי להסתכל על עוד דברים חוץ מעל עצמי- הופ, התפוגג לו כמעט ספטמבר. רק אז קלטתי, שאוטוטו חגים, ומיד אחריהם- אנחנו עומדים להשאיל ברוב טובנו את הטייס לצה”ל לכמה וכמה שנים טובות.

מה שהוביל אותי לחיפוש בהול לטיסות של הרגע האחרון.

הטיסה היחידה שהצלחתי למצוא בה עדיין מקומות פנויים מעכשיו לעכשיו ובמחיר סביר היתה לאמסטרדם. ערכנו קונסוליום משפחתי דחוף, והגענו למסקנה שאמסטרדם בפרט והולנד בכלל הם דווקא יעד די סבבה. 

הרזומה שלנו עם הולנד,הוא מעורב: כשהטייס היה בן שנתיים עשינו טעות של הורים מתחילים, ובמקום להזדכות עליו אצל הסבתא, החלטנו להעמיס אותו ואת העגלה שלו, וטסנו ביחד עם הכבודה המפוקפקת הזו לאמסטרדם לכמה ימים.

זה היה ביג מיסטייק. היוג’, כדברי ג’ולייה. כי בזמן שהוא לא נמנם לו בעגלה- הוא היה עסוק בלבכות. חזק, מאד, הרבה ובקול רם.  למעשה, הפעוט בעל המזג המזרח תיכוני שלנו הרים את אמסטרדם. אפילו זקני אמסטרדם המזועזעים לא זוכרים רעש כזה מאז הבליץ קריג. איזה בושות.

(כמה קטן, ככה צרחן. ושהפרצוף התמים לא יטעה אתכם)

ארבע שנים אחר כך, בהיותו בן 6, ובהיותה בת 3, יצאנו לטיול המשפחתי הראשון שלנו בהרכב מלא בהולנד.

(אהבת אחים עזה כמוות: חיבוק מלווה בחניקה קלה, עם חיוך של שה תמים. תמונה המשקפת את מציאות חיינו עד יומנו זה. לילדה שלום).

שבע שנים אחר כך, אמסטרדם היתה היעד החביב הזה שעצרנו בו בדרך לסקוטלנד. בעצירת הביניים הזו הספקנו לקחת רכבת מסכיפהול למרכז אמסטרדם, למצ’ס צ’יפס ולחזור מהר לשדה בדרך לאדינבורו המופלאה.

אך כיוון שכל זה היה כל כך מזמן- חלקנו כבר הספיקו לשכוח את הולנד מפאת גילנו הפעוט באותה תקופה, וחלקנו האחר כבר הספיקו לשכוח אותה מפאת הדמנציה. 

על כן הוחלט לצאת להולנד לשם ריענון הזכרון הקולקטיבי המשפחתי. ולשם התאוששות מהדם יזע ודמעות שהוזכרו בפתיח, ולשם טיול טרום גיוס, ותכלס כדי לברוח מפה בחגים. כי אם כבר לנסוע על אופניים ביום כיפור- לא עדיף לעשות זאת במקום המקורי, שהוכשר לכך? עדיף, תאמינו לי.

החלטתי, שאם כבר בטיול נוסטלגיה עסקינן, אז נלך על הקונספט עד הסוף, והזמנתי מקום לינה לשבוע הראשון של הטיול בפארק דה אמהוף, שהוא מעין מאחז ישראלי בלב הולנד. במאחז הזה בנינו התנחלות קטנה לפני 13 שנים, והרביצה שם זכורה לאלה שעדיין מחזיקים בזכרון מתפקד, כמהנה במיוחד:

אלא שהפעם החלטנו לא להסתפק רק בשבוע בדה אמהוף. בהמשך לאותו שבוע נתגורר בדירה קסומה בלב אמסטרדם שהזמנתי דרך AIRB&B, עם בעל דירה הולנדי עסלי, כך שהחוויה ההולנדית תישא עתה גוונים אותנטיים ורגועים.

מתוך תקווה שאף ילד לא ירים את אמסטרדם בצעקות/ חניקות הפעם.

הבה נקווה לטוב.

אעדכן.

***