שבוע לפני ליל הסדר, החלטנו בספונטניות, לקפוץ לקופנהגן.
איפסנו את הילדים אצל הסבתא, ועלינו על מטוס. כיוון שלא היו טיסות ישירות לקופנהגן, עשינו עצירת ביניים בריגה, ומשם במטוס קטנטן לקופנהגן.
כשהגענו לקופנהגן, העיסוק העיקרי שלנו בעיר, חוץ מלזמזם כל הזמן את דני קיי עם Wonderful, wonderful Copenhagen היה לשוטט. כל הרחובות בקופנהגן מובילים לסטרויט (stroget) שהוא המדרחוב הארוך ביותר בעולם. זוהי בעצם מערכת של מדרחובים מתפצלים עם הרבה חנויות ובתי קפה.
הסטרויט
אחת מהחנויות הגדולות בסטרויט היא ה- ILLUMS BOLIGHUS זהו בית כולבו גדול המכונה “מרכז העיצוב הדני”.
לא רחוק ממנו יושב ה- Magasin -בית כלבו גדול אפילו עוד יותר. מה שהכי אהבתי לעשות שם זה להשתכשך במחלקת הבשמים, להתבשם, ולהמשיך מבושמת הלאה.
Magasin
החנות נמצאת בסמוך לכיכר הגדולה והיפה Kongens Nytorv
שהיה מקום מעולה לפיקניק על הספסל
אם עולים אל המגדל העגול Rundetarn בגרם העלייה הלוליינית, ומגיעים למגדל התצפית, רואים את נוף הגגות הזה:
העלייה למגדל התצפית
בזמן מלחמת העולם השניה, בגג המגדל העגול, הסתירו אנשי הכנסייה את ספרי התורה שהועברו מבית הכנסת הגדול הנמצא ממש בסמוך לכאן עד סוף המלחמה, אז שבו היהודים שנמלטו לשבדיה (הסיפור יסופר בהמשך).
בית הכנסת הגדול
בשבת אחר הצהריים, כשכולם סיימו לעבוד, הייתה אווירת שאנטי מקסימה בטיילת Nyhavn. וכמו תמיד, החיים תמיד נראים יפים יותר עם כוס בירה ביד.
למחרת, מוקדם בבוקר, הגענו לטיילת Nyhavn ושטנו בסירה. דרך מעולה לצפות דרך התעלות באתרים היפים היפים של העיר.
פסל בת הים הקטנה, הוא כה קטן, אפילו יותר מהמצופה!
הבניין המיוחד הזה הוא הספריה המלכותית המכונה: “היהלום השחור” הוא בנוי בהטייה קדימה כך שרוב שעות היום המים משתקפים בחלונות הזכוכית וגורמים לו לנצוץ כמו יהלום.
הפסל הישן של רוכלת הדגים מרמז כי היה פה פעם שוק דגים.
והבית של האנס כריסטיאן אנדרסן:
הבית של האנס כריסטיאן אנדרסן
בבוקר אחר, מצאנו את עצמנו משוטטים בגינות של ארמון רוזנבורג (Rosenborg Slot) מה שהוביל אותנו לגנים הבוטאנים. וכיוון שהיה זה רק תחילת אפריל ועדיין קרררר, עוד לא היתה ממש פריחה. אבל הכל מטופח ונעים.
ארמון רוזנבורג
הגנים הבוטאניים
בארמון אמלינבורג (Amalienborg Slot) צפינו בחילופי משמר בשעה 12:00 בצהריים.
במרחק שעה נסיעה ברכבת, 42 ק”מ צפונה, בנסיעה ברכבת, נמצאת העיר Helsingor.
שם נמצאת טירת Kronborg, טירתו של המלט.
הטירה של המלט
הסיור המודרך התחיל במחילות שבמרתף הארמון, שם פגשנו את הפסל של הגיבור הדני האגדי הולגר דאנסק. ע”פ האגדה, הוא ישן על המשמר וביום שבו דנמרק תהיה נתונה לסכנה הוא יתעורר.
הולגר דאנסק
אח”כ הסיור עבר בחדרי הארמון. המדריך שלנו סבל ממוטיבציית יתר והוא האריך את הסיור ואכל לנו את הראש באופן מסיבי. אז אנחנו התגנבנו בשקט החוצה, וויתרנו על החלק השלישי של הסיור.
ממש במקום הזה אמר מרצלוס: “יש משהו רקוב בארץ דנמרק!”. כי גם לו כזכור, אכלו את הראש, למסכן. מן צרוף מקרים שכזה 🙂
משם לקחנו מעבורת לעיר השבדית הלסינגבורג השוכנת מעבר למיצר אורסונד.
במעבורת, במהלך ההפלגה, חשבתי על סיפור ההצלה המופלא של יהודי דנמרק במלחמת העולם השנייה. ההפלגה שלנו בעצם משחזרת את נתיב הבריחה וההצלה:
במהלך המלחמה נכבשה דנמרק ע”י גרמניה הנאצית. כשהתבקשה דנמרק להסגיר את היהודים לידיה- המלך כריסטיאן ה- 10 סירב, ואיתו כל העם הדני.
כשעמדו הנאצים כבר לשלוח את היהודים למחנות ההשמדה- הודלף הדבר למחתרת הדנית. ואז קרה דבר מדהים:
בלילה אחד הבריחו אנשי המחתרת את כל יהודי דנמרק (7500 איש) מבתיהם והסתירו אותם בבתיהם של אזרחים דנים. כשפשטו הגרמנים על בתי היהודים הם מצאו אותם ריקים. במשך שלושת השבועות הבאים העבירו בחשאי את היהודים בסירות דייג לשבדיה הנייטרלית- ממש באותו נתיב בו אנו עוברים כעת.
אלו הן שתי הנקודות הקרובות ביותר בין דנמרק לשבדיה.
המבצע התאפשר הודות לנחישות ולשיתוף פעולה מלא מצד כל המוסדות הדניים וכל המעמדות: המלך, המשטרה, כמרים, מורים, רופאים, דייגים, נהגים וסטודנטים.
על מבצע ההצלה המופלא הזה הכיר יד ושם בעם הדני כולו כ”חסידי אומות עולם”.
הסיפור הזה מרגש אותי תמיד מאד.
הלסינגבורג, שבדיה
הלסינגבורג, שבדיה
ביום אחר, נסענו מקופנהגן ברכבת העוברת מעל גשר ארסונד, שנחנך בשנת 2000- אורכו של הגשר כ- 8 ק”מ והוא עובר כולו מעל הים: בחלקו הגשר תלוי ובחלקו הוא עובר מעל אי מלאכותי. הגשר הוביל אותנו לעיר מאלמו בשבדיה.
מאלמו, שבדיה
פסל האיש הבוכה, דמעות אמיתיות זולגות בעיניו. מאלמו, שבדיה
ושוב בחזרה לקופנהגן:
קופנהגן. פשוט עיר נפלאה.
