טלסקופ, space x וביבי הביתה
יום הולדתי ה 50 אשר חל בשיא הקורונה, נחגג בצניעות, לשמחתי הרבה. אני לא משתגעת על הפקות ימי הולדת.
אבל מצפונו של מקגייבר כנראה ייסר אותו, וחודשיים לאחר המאורע, הוא הכריז שרכש “לי” מתנה נוספת שבוודאי תשמח אותי מאד, טלסקופ.
אכן, טלסקופ זו מתנה יפה עבורי, כיוון ששמי השני הוא גלילאו גלילאי. הטלסקופ “שלי” הגיע ביום שישי, ועד היום, שלושה ימים לאחר שהרכש החדש הצטרף לכוחותנו, לא ממש זכיתי לתפעל אותו, כי הטייס ומקגייבר לקחו עליו שליטה. מדי פעם נותנים לי להציץ על הירח או על הטבעות של כוכב שבתאי, אבל מזהירים אותי שלא לגעת בטלסקופ “שלי” כדי לא להרוס לו את הכיוונונים וכו’.
בכל מקרה, ביום ראשון בלילה, החלטנו לנסוע למקום נקי מזיהום אור ומרוחק מהציביליזציה כדי לצפות בכוכבים.
הגענו בחשיכת הליל לפארק בריטניה. שעד היום אני תוהה מה הקשר בינו לבין בריטניה. בפתח הפארק התקיימה איזו מסיבת טראנס של דוסים, עם מוזיקה חסידית בפול ווליום ואילו אנחנו המשכנו על הציר במעלה הגבעה, ושם פתחנו את הטלסקופ “שלי” וצפינו מעט בירח ובמבחר כוכביא.
כלומר, הטייס בעיקר צפה, תוך שהוא מסנן מדי פעם הערות כגון: “איזה אמא פח, איך עד היום לא קנית לי טלסקופ?” וגם “תהיי בשקט את מפריעה לי להתרכז” כשאני מפזזת לי בחושך לצלילי המוזיקה החסידית שהגיעה ממסיבת הקורונה שבפאתי הפארק.
אך את עיקר זמני העברתי בישיבה באוטו ובצפייה בשידורים החיים של נאסא, כיוון שהחללית space x בדיוק שבה ארצה מהחלל באותן שעות. ומה אומר, היה מרגש. שני האסטרונאוטים האמיצים בוב בנקן ודאג הארלי שבו למשפחותיהם. ואם דמיינתם שהנשים שלהם הן עקרות בית משועממות, שהמתינו בבית עם עוגת גבינה בתנור, תחשבו שוב.
שניהם נשואים לאסטרונאוטיות שבעצמן כבר היו מס’ פעמים בתחנת החלל הבינלאומית.
אין, החלטתי, שבגלגול הבא אני אשקיע כבר מגיל צעיר בלימודי מדעים ואתאמץ קצת מעבר ל 3 יח”ל מתמטיקה שלי בתקווה להיות בעצמי על איזה space x.
עד אז, אסתפק בטלסקופ “שלי”.
כשירשו לי להניח עליו יד הכוונה.
***
בשבוע שעבר, חגית ואני הצטרפנו למחאת ההמונים בבלפור, מול בית ראש הממשלה. יש משהו מרומם נפש בלמחות. אולי בגלל שזו הזכות הדמוקרטית היחידה שעוד נותרה לנו, אבל בעיקר כי זה מעורר תקווה לראות שאתה לא לבד בדאגה הקיומית הזו. אנשים, צאו מהבית ותמחו.
וביבי, נשמה של ברבור- נמאסת, שחרר אותנו.
