אלו הם חיינוארץ ישראל יפה

יום עצמאות 67

1 דקות קריאה

זה לא נחשב יום העצמאות, אם לא יצאנו לטיילת תל אביב לצפות במטס, שניה אחרי שנגמר שידור טקס חיילים מצטיינים מבית הנשיא. השנה הגאווה שלנו היתה כפולה, כיוון שאורי המקסים, הבן של סיגל ואיציק חברינו האהובים היה אחד מ 120 המצטיינים. גם ההורים וגם הילד הם לתפארת מדינת ישראל.

בקיצור, איך שנגמר השידור, התמקמנו ביציע של הטיילת ביחד עם עם ישראל:

מזג האוויר השנה היה קצת מחורבש עם רוחות עזות. אבל אנחנו במטס- באש ובמים, ברוחות ובסערות.

אך עד שיחל המטס, צילמתי אנשים.

אבא אחד מציק לילדה שלו, אני מכירה אותם אישית:

“די, אבא!”

אנשים זרים עושים סלפי, מתחביביי הגדולים לצלם:

ועוד כל מיני:

ואז לקול תשואות הקהל נפתח המטס במופע אווירובטיקה שכיכבו בו העפרונים:

סאחה על הצילומים, לא?

זה המשיך עם יסעורים:

המשיך עם צופיות:

ואחר כך עם הרקולסים: שמשון מוביל, קרנפים אחריו:

סאחה על הזיהוי, לא? בטאון חיל האוויר מהלך אני.

תדלוק אווירי של F15

טוב, הרגשתי שקצת עבדו עלינו- הוא לא ממש תדלק אותו, רק עשה בכאילו:

והדובדבן שבקצפת, עיקר גאוותנו- F16

עוד F16:

אפילו הכלב מתלהב:

חג עצמאות שמח!

עוד באותו נושא

אלו הם חיינו

המקרה המוזר עם צרור המפתחות

אתמול בבוקר, בבואי לצאת מהבית, ארעה תקלה- צרור המפתחות שלי נעלם. מיד נפתחה ועדת חקירה בראשות שופטת לחקור את נסיבות המקרה. נאספו ראיות פורנזיות מהשטח, אבל שום ממצא לא הוביל לפענוח…

אלו הם חיינו

ההפגנה ואני, קווים לדמותנו

זה אחד הפוסטים הכי אישיים והכי פוליטיים שכתבתי בתקופה האחרונה, וכיוון שהבלוג הזה שימש פעם כיומן פתוח, אני מרגישה צורך ללרלר בו קצת על ההפגנות. בשבעת החודשים האחרונים אני משתתפת…

אלו הם חיינו

האבולוציה של הראשון בספטמבר

בכל ראשון בספטמבר, מזה 17 שנה, אני נוהגת לצלם את שני צאצאיי עומדים זה לצד זו, שניה לפני היציאה לבית הספר. זו סידרת תמונות לפנתאון, שמתעדת יפה את תהליך צמיחתם. למרות ששניהם כבר…