אלו הם חיינויצירות מיוחדות עם ילדים

משחקי הויקיפדיה...כפרה עליהם

1 דקות קריאה

ביום ראשון אחר הצהריים הזדמן לי לבלות עם בתי המצ’יסטה.

הבילוי הקסום כלל נסיעה ברכבת, נחיתה בעזריאלי, מסעדה וקניות.

(המצ’יסטה ואני מתחרעות בקניון עזריאלי, אילוסטרציה שצילמתי בספארי, פברואר 2014)

בילוי בחברת המצ’יסטה הוא טיפול אנטי אייג’ינג הכי יעיל שיש. אני לומדת מלא דברים חדשים! הפעם היא לימדה אותי משחק חברתי כל כך חכם ומגניב, שנישקתי לה את הידיים, ליטרלי.

קוראים לו: משחקי הויקפדיה.

החומרים הנדרשים: לפחות 2 משתתפים בני אנוש,

אייפון/ סמסונג כמספר המשתתפים.

שלבי המשחק: נכנסים כולם לויקפדיה.

מחליטים על ערך משותף. נגיד…”קוקה קולה” אבל זה יכול להיות כל דבר שמסכימים עליו מראש: “חזיה”, “ביבי נתניהו”, “איינשטיין”, “החלקה יפנית” וכיוב’

מרגע הישמע הגונג, כל משתתף נכנס בויקפדיה לערך אקראי (מסומן במלבן הכתום):

כמובן- שכל אחד מקבל ערך אקראי שונה לגמרי. עכשיו כולם צריכים לגלוש ולנווט דרך הלינקים, עד שמגיעים לערך “קוקה קולה” שהוחלט עליו מראש. הראשון שהגיע ל”קוקה קולה” מנצח!

זה משחק כל כך גאוני, כיפי ממכר ומאתגר.

ולחשוב שבגילה הייתי מעבירה את הזמן בסטנגות, כמו ילדת רחוב.

פייייייי!

***

לאחר ששיחקנו, קנינו, רבחנו וסעדנו, התאחדנו עם מקגייבר באתר המורשת H&M ומשם נסענו שלושתנו לחולון, כדי לשמוע את הרצאתו של מקגייבר למתנדבי מועדון רוטרי חולון, שדוד של מקגייבר משמש כנשיא המועדון.

ההרצאה היתה מעלפת, מרתקת, מעניינת, מרגשת, חכמה ומחכימה, אקיצר- הרצאה מעולה.

בעיקר התמוגגתי מהמרצה המדהים. תוך כדי התמוגגות העברתי ווטסאפ לבני הטייס, החוליה החסרה שנבצרה מהארוע. כתבתי לו:

“אבא שלך מרצה מעולה, כפרה עליו”

עכשיו, שימו לב איך הבן האינטלגט שלי- מחונן עם קבלות, ששותה ויקפדיה לארוחת בוקר, זה עם ה- 94 במבחן החרטוט בספרות מהפוסט הקודם- הופך באבחת ווטסאפ אחת לסבתא פרימיטיבית מהרי האטלס, כשזה נוגע לאבא שלו:

כפרה עליו🙂.

***

עוד באותו נושא

אלו הם חיינו

המקרה המוזר עם צרור המפתחות

אתמול בבוקר, בבואי לצאת מהבית, ארעה תקלה- צרור המפתחות שלי נעלם. מיד נפתחה ועדת חקירה בראשות שופטת לחקור את נסיבות המקרה. נאספו ראיות פורנזיות מהשטח, אבל שום ממצא לא הוביל לפענוח…

אלו הם חיינו

ההפגנה ואני, קווים לדמותנו

זה אחד הפוסטים הכי אישיים והכי פוליטיים שכתבתי בתקופה האחרונה, וכיוון שהבלוג הזה שימש פעם כיומן פתוח, אני מרגישה צורך ללרלר בו קצת על ההפגנות. בשבעת החודשים האחרונים אני משתתפת…

אלו הם חיינו

האבולוציה של הראשון בספטמבר

בכל ראשון בספטמבר, מזה 17 שנה, אני נוהגת לצלם את שני צאצאיי עומדים זה לצד זו, שניה לפני היציאה לבית הספר. זו סידרת תמונות לפנתאון, שמתעדת יפה את תהליך צמיחתם. למרות ששניהם כבר…