לכל אחת יש לפחות את המאכל האחד שהיא ספציאליטה בו. שכשהיא רוצה לעשות רושם טוב על אורחיה- היא מבשלת להם אותו. שכשהיא רוצה לאותת על אהבת אמת, היא מבשלת בדיוק אותו.
אצלי למאכל הזה קוראים קוסקוס.
עם הקוסקוס הזה קניתי את עולמי לעד בליבו של בעלי, או לפחות זה מה שהוא אומר.
ואם נמתנם על חבריי מחוץ לעולם הוירטואלי, התארחתם בביתי ואכלתם אצלי קוסקוס, זהו הסימן המוצפן שאני אכן חפצה בייקרכם.
קוסקוס אמיתי, בשיטה המסורתית נחשב לווג’רעס בהכנה, ואני הולכת להפריך את הטיעון הזה בפוסט הנ”ל.
החומרים הדרושים:
קילו סולת, כף מלח, 6 כוסות מים, 1/2 שמן.
עד כאן- פשוט-פשוט-פשוט.
בנוסף, צריך סיר אידוי, ואני משתמשת כבר שנים בסיר אידוי שאילתרתי מאיקאה, כי ידוע שמורשת הקוסקוס מוצאה בשבדיה.
מדובר על הסיר הזה:
שבצרוף עם כלי האידוי הזה:
נוצר סיר אידוי לתפארת יהדות מרוקו.
ובנוסף אנחנו זקוקים לנפת קוסקוס:
עד כה: פשוט-פשוט-פשוט.
ממלאים את סיר הקוסקוס עד למחציתו במים, ומביאים לרתיחה.
בינתיים, מניחים את הסולת בקערה גדולה. מוסיפים מלח, ומערבבים. מתיזים כוס אחת של מים על הסולת, ומפוררים עם הידיים.
לפעולת הפירור של הקוסקוס יש שם פועל וקוראים לו: לקסקס.
מוסיפים 1/2 כוס שמן, ומקסקסים גם אותו.
מניחים את הסולת המקוסקסת מספר דקות למנוחה
מעבירים את הקוסקוס בהתהוות דרך הנפה
מעבירים את הקוסקוס המנופה לכלי האידוי, מכסים ומאדים 1/2 שעה
מדי פעם מעבירים מזלג בקוסקוס כדי לאוורר אותו ולאפשר לאדים לעבור דרך כל הגרגרים.
בחלוף מחצית השעה, מסירים מהאש ומעבירים את הקוסקוס לקערה גדולה. נותנים לו להתקרר כמה דקות ואחר כך מזליפים עליו עוד 2 כוסות מים. מקסקסים עם הידיים ומעבירים שוב דרך הנפה.
מחזירים את היופי הזה לחצי שעה נוספת של אידוי, גם כאן, יש להעביר מדי פעם מזלג, כדי לפתוח את הקוסקוס ולאוורר אותו תוך כדי אידוי
משחלפה לה מחצית השעה בנעימים, מסירים מהאש ומעבירים לקערה גדולה. נותנים לקוסקוס להתקרר היטב.
משהתקרר- מוסיפים בהזלפה עוד 3 כוסות מים, ומקסקסים.
נותנים לקוסקוס לנוח 1/2 שעה לספיגת כל המים, ובתום מחצית השעה מעבירים שוב דרך הנפה
מתקבל קוסקוס אוורירי, כמו ענן קוסקוסי רך, נימוח ונעים, שהיה גורם לאייל שני לומר דברי שירה
לא לשכוח להכין סיר עצום של מרק עם עוף עם מלא מלא מלא ירקות שבושל מלא מלא שעות:
כמו שהבטחתי: פשוט-פשוט-פשוט.
מה שהיה להוכיח, ואימרו אמן.
אמן.
***
ופנייה נרגשת לציבור הקוראים.
בעוד מספר שבועות, עם פרוץ חג פסח עלינו לטובה, אנחנו ניסע לרומא.
אז אם אתם מכירים מסעדת מישלן שאסור לפספס, חנות בוטיק מדהימה שרק אתם יודעים עליה, מוזיאון שאף אחד לא שמע עליו חוץ מכם- זה הזמן לחלוק את האינפורמציה איתי- כאן או בפרטי.
ותבוא עליכם הברכה.
