אלו הם חיינואוכל

סדנת קובה

2 דקות קריאה

לפני כחודש חגגנו לסבתא שלי יום הולדת 90.

סבתא שלי היא אחרונת המוהיקנים. אישה מיוחדת במינה שאין לי מספיק מילים לתאר אותה כאן.

בנוסף לכל מה שהיא, היא בשלנית בחסד עליון ואפילו לסלט ירקות פשוט יש טעם מיוחד במינו כשהיא חותכת אותו.

היא מכינה את הממולאים הכי טעימים בעולם והקובה שלה הוא מעדן שנחשב אצלנו כאחד מאבות המזון.

בשבוע שעבר סבתא שלי הציעה שאבוא לקחת אותה אלי כדי שהיא תכין לנו כמות גדולה של קובה אצלי במטבח ועל הדרך תעביר את תורת הכנת הקובה לדור הבא. שמעתי שהיא כבר העבירה בזמן האחרון מספר סדנאות כאלו לכל מיני ענפים במשפחה, ועכשיו היא החליטה שהגיע תורי.

אז אספנו אותה אלינו והרי הסדנה המצולמת:

מתחילים בהשריית 500 גרם בורגול דק בהרבה מאד מים. משרים לשעה ואחר כך מסננים וסוחטים היטב.

מוסיפים לבורגול 2 כוסות קמח, כפית גדושה מלח, כפית פלפל אנגלי, כפית אגוז מוסקט וכפית כמון.

לשים היטב עד לקבלת בצק יציב.

בינתיים מכינים את המילוי:

מטגנים בצל קצוץ דק ומוסיפים 500 גרם בשר טחון. מפוררים את הבשר תוך כדי טיגון בעזרת מזלג. מתבלים במלח ופלפל ומוסיפים 1/4 כוס צנובר קלוי.

מנמיכים את האש, מכסים וממשיכים לבשל לעוד 10 דקות.

הכנת הקובה:

מכדררים כדור קטן קצת יותר גדול מגודל של כדור פינג פונג מבצק הבורגול.

טובלים את האצבע במעט מים ומכניסים אותה לתוך הכדור. מתחילים לסובב את הכדור כשהאצבע מרחיבה את הפתח עד לקבלת קונוס.

ממלאים בבשר וסוגרים היטב.

הדור הבא מפנים

ומיישם בגאווה

(מה שלא שומעים זה שהיא מדברת אל הקובה. היא אומרת לו: “היי, אתה בא לפה הרבה?”) 🙂

(בצילום: הקובה של סבתא, הקובה שלי ושל המצ`יסטה וחיימ`קה אחד קטן)

מטגנים בשמן עמוק.

כשהסתיימה הכנת הקובה נותרנו עם כמות של בשר טחון. כיוון שסבתא שלי שייכת לאסכולה שלא זורקת אוכל היא הורתה לי להכין בצק: מ- 2 כוסות קמח, כפית שמרים יבשים, כפית מלח וכחצי כוס מים פושרים.

לשים את הבצק עד לקבלת בצק גמיש. מחלקים לכדורונים קטנים, פותחים בעזרת מערוך, ממלאים בבשר וסוגרים. מטגנים בשמן עמוק.

והכיסנים האלו טעימים לאללה.

סופ”ש נפלא!

עוד באותו נושא

אלו הם חיינו

המקרה המוזר עם צרור המפתחות

אתמול בבוקר, בבואי לצאת מהבית, ארעה תקלה- צרור המפתחות שלי נעלם. מיד נפתחה ועדת חקירה בראשות שופטת לחקור את נסיבות המקרה. נאספו ראיות פורנזיות מהשטח, אבל שום ממצא לא הוביל לפענוח…

אלו הם חיינו

ההפגנה ואני, קווים לדמותנו

זה אחד הפוסטים הכי אישיים והכי פוליטיים שכתבתי בתקופה האחרונה, וכיוון שהבלוג הזה שימש פעם כיומן פתוח, אני מרגישה צורך ללרלר בו קצת על ההפגנות. בשבעת החודשים האחרונים אני משתתפת…

אלו הם חיינו

האבולוציה של הראשון בספטמבר

בכל ראשון בספטמבר, מזה 17 שנה, אני נוהגת לצלם את שני צאצאיי עומדים זה לצד זו, שניה לפני היציאה לבית הספר. זו סידרת תמונות לפנתאון, שמתעדת יפה את תהליך צמיחתם. למרות ששניהם כבר…