בכל פעם שאני קופצת ללונדון, אני משתדלת לטייל לפחות בפארק אחד. אני משתדלת שבכל פעם זה יהיה פארק אחר. לפני חודשיים הקדשנו חצי יום לפארק ריג’נט וחצי יום להייד פארק. הפעם בחרתי בריצ’מונד.
ריצ’מונד היא למעשה שכונה של לונדון/ עיירה לאורך הנהר- והדבר המופלא בה הוא הפארק העצום שלה. זהו בעצם הפארק המלכותי הגדול ביותר. מגיעים לריצ’מונד באמצעות הטיוב, יורדים בתחנת ריצ’מונד. אבל ניתן גם להגיע אליה באמצעות מעבורת.
כשיוצאים מתחנת ריצ’מונד ומתחילים לצעוד ברחוב הראשי שלה, יש חנויות חמודות. זה אותם מרקסאנדספנסר, ווטרסטונס ושות’, רק באווירה כפרית יותר.
משם מגיעים לנהר, וצועדים בסבבה לאורך התמז.
וכדי שתאמינו לי שבאמת הייתי שם:
לא סיפרתי עד כה, אבל בטיול הזה, בנוסף לבן שלי, הצטרפה נוסעת חצי סמויה. קוראים לה “פנינה”, היא דמות בדיונית שהבן שלי המציא, שהיא מן שילוב של פולניה אליטיסטית וצדקנית, שיש לה הערות קורעות על כל פיפס בדרך. הטייס דואג לתפעל את “פנינה” לאורך כל הטיול שלנו, והערותיו/ה הסרקסטיות על כל הנקרה בדרכו/ה גורמות לי לצחקק לאורך כל הטיול הזה.
בשלב מסוים התעייפו רגלינו, אז עלינו על אוטובוס שקירב אותנו מעט לעבר הפארק, לכיוון גבעת ריצ’מונד:
התחלנו לטפס על הגבעה- שנותנת נקודת תצפית נפלאה על עמק התמז ועל שישה מחוזות. בימים טובים ניתן לראות מכאן את ווינדזור.
בנקודה הספציפית הזו, אם עומדים על עיגול המתכת שעל הריצפה, ומסתכלים לכיוון הפתח הקטן שנפער בן השיחים, רואים בדיוק את קתדרלת סיינט פול!
בעין בלתי מזויינת קשה לראות את זה, אבל מבעד לעדשת הטלסקופ המוצבת שם, רואים את הכיפה של סיינט פול בשיא הדרה.
בפארק ריצ’מונד מסתובבים חופשי 600 איילים, אך אנחנו לא זכינו לפגוש אפילו אחד.
עצרנו לקפה בריצ’מונד היל בייקרי ע”פ המלצות- אבל הוא מעט איכזב…
אז עשינו אחריו השלמות באפטרנון טי נורמאלי במקום אחר.
כי אצלנו באנגליה, ימות העולם, בשעה 17:00 שותים תה ואוכלים סקונז.
לא פגשתם שם שלושה בסירה אחת? 😊
נראה מקום קסום