קייטנת לונדון קיץ 2026: פרק 5

היום הקייטנה שלנו היתה אקלקטית להפליא

התחלנו את הבוקר בצעידה בפארק סיינט ג’יימס הצחיח

(התמונה הזו מזכירה לי סצנה ממלך האריות: סימבה עומד לו על צוק התיקווה וכל האווזים למטה בתפקיד נתיני הסוואנה משתחווים לו, מצליחים לראות את זה?)

אתמול עצרנו כזכור בקניון במספר 3, והיום אנחנו מתקדמים:

היעד שלנו הוא תחנת ויקטוריה

מתקדמים עם 5,

“רותם תזכור שאנחנו מחפשים עכשיו 6”

בויקטוריה אכלנו את הביצים של ביל’ס (זה הסניף שאכלנו בו במצטבר עשרות פעמים)

וכמובן צילום השירותים, חובה

משם צעדנו לאורך החנויות של הארמון עד הארמון עצמו

ומשם נסענו עד הסיטי

עם עצירה הומניטרית בפרט.

הידעתם שהמשקה התמים הזה, עם השוט הקטן של הג’ינג’ר נותן בוסט של אנרגיה, פותח את כל הסינוסים והצ’אקרות ובמינון הנכון כנראה גם את שערי גן עדן:

עם צ’אקרות פתוחות הגענו באמת עד שערי…שוק לדנהל.

בשוק לדנהל מתקיים בכל יום ראשון האחרון בכל חודש שוק וינטג’, ואני היום מצאתי שם אריחים מקסימים של פדינגטון

והנה פינת המורשת היומית.

אם תשימו לב, על רוב חלונות הזכוכית של הפאבים העתיקים

יש משהו שנקרא Bull’s eye glass.

פעם ייצרו זכוכית לחלונות בניפוח, ואז סובבו אותה במהירות עד שנפתחה לדיסקה גדולה.

העיגול הבולט הוא המרכז שבו הזכוכית היתה מחוברת למוט של הזגג, ולכן נשארה מעין “עין”.

החלק הזה עם העין נחשב לפחות איכותי, משום שהיה עבה, מעוות ופחות שקוף מהזכוכית שנחתכה משולי הדיסקה, ולכן נמכר בזול יותר ולרוב שימש כחלונות בפונדקים ובפאבים.

משם דילגנו לתחנת טמפל

והלכנו למאורע נדיר: הגענו לפתיחה השנתית של two temple Place.

Two Temple Place הוא בית אחוזה מהמם שהוקם לפני כ 120 שנה עבור המיליונר האמריקאי וולדורף אסטור, הבעלים של וולדורף אסטוריה.

הבית מעוצב כולו בסגנון ניאו גותי, והוא מלא בגילופי עץ, ויטראז’ים, גרם מדרגות מפואר והוא נפתח לציבור רק לאירועים מאד מסוימים

היום הבית מארח יום פתוח עבור האוניברסיטה לאומנויות והבוגרים מציגים שם את כל המלאכות הנלמדות בפקולטה: גילוף, פסיפס, ויטראז’ים, ציפוי בזהב וציור, עם הדגמות של הסטודנטים והסברים מלומדים של הפרופסורים.

ובפינת המורשת:

וולדורף אסטור היה בשנת 1895 האיש העשיר בעולם. מחוץ לבית, על עמודי התאורה ניצבים פסלי מלאכים מברונזה, ואם נסתכל טוב טוב, נשים לב שהם…

משוחחים בטלפון!

Two Temple Place היה אחד הבתים הראשונים שהותקן בהם טלפון, וויליאם וולדורף אסטור היה להוט להציג זאת לראווה.

שוויצר.

משם צעדנו להפוגה קצרה במלון שלנו. חלפנו על פני פדינגטון החבר, שיושב לו בפתח ומפתה את כולם בתמימות האופיינית לו להיכנס לחנות המרצ’נדייז שנחנכה לכבוד המחזמר החדש. כמובן שרכשנו

ונכון שעצרנו ב 5? אז קבלו את אחלה 6

צריך לפקוח עיניים על 7.

אבל עכשיו אנחנו על הסטרנד ואני לוקחת את רותם לרחוב אדם, שהוא הסתעפות קטנה מהסטרנד, לפייק דאונינג 10

דאונינג 10, מעונו של ראש הממשלה, אינו נגיש לצילומים בשל האבטחה הכבדה. למרבה המזל, ברחוב אדם 10 יש רפליקה שנגישה לצילומים מטופשים בכל עת.

למרות שהוא אינו זהה לחלוטין למקבילו המפורסם, רחוב אדם 10, בית ג’ורג’יאני המשמש כיום כבניין משרדים, תוכנן ע”י האדריכל בן המאה ה18, רוברט אדם, שעל שמו נקרא הרחוב, כחלק מרובע בלונדון המכונה “אדלפי”.

וגם חלפנו על פני הפסל של אוסקר ווילד, שמזמין אותך לעמוד עליו, לשבת עליו, לקפוץ עליו- לא אכפת לו

והנה גם 7 בידנו

ו 8 הוא כמובן המלון המושלם שלנו

והנה אנחנו אחרי הפוגה במלון, יצאנו שוב לדרך, והאמת היא שבסך הכל חצינו את הכביש- אנחנו הולכים ל National Portrait Gallery, מברכים את בורא עולם כל הדרך אל הגלריה על המיקום המושלם שברא בו את המלון שלנו.

אני כל כך אוהבת את הנשיונל פורטרט גלרי, כי מבחינתי זה לא מוזיאון של ציורים זה מוזיאון של אנשים, כל המי ומי בהיסטוריה האנגלית מככבים שם. מלכים, מלכות, סופרים, שחקנים, מדענים ואייקונים תרבותיים עם כל הבוחלטריה האנגלית.

למשל, אם מסתכלים על חדר הטיודורים לא כאוסף פורטרטים אלא כעל סיפור משפחתי אחד, מקבלים כמעט סידרת דרמה מושלמת!

אז הסיפור מתחיל בהנרי השמיני

הנרי שלנו צריך דבר אחד יותר מהכל: בן שימשיך את שושלת טיודור.

ומכאן שש נשותיו שתלויות על קיר אחד הופכות לגיבורות העלילה.

קתרין מארגון יולדת לו את מרי, אבל לא בן יורש.

כדי להשתחרר ממנה ולהינשא לאן בוליין, הנרי מנתק את אנגליה מסמכות האפיפיור ברומא.

אן יולדת לו עוד בת, את אליזבת, ומוצאת את עצמה כעבור שלוש שנים על הגרדום.

השלישית, ג’יין סימור, סוף סוף יולדת לו את הדבר שכל כך רצה, את אדוארד, והיא מתה תוך זמן קצר אחרי הלידה.

שלוש הנשים הבאות: אן מקליווס, קתרין הווארד וקתרין פאר משלימות את סיפור הנישואים המלא וכמובן את הדיקלום המפורסם שמסכם את גורלן, דיקלום שכל ילד אנגלי לומד בבית ספר יסודי:

Divorced, Beheaded, Died

Divorced, Beheaded, Survived

הנרי השמיני מת ב 1547 ואדוארד בן ה9 הופך למלך אדוארד השישי

אדוארד השישי הוא אותו אדוארד שמככב ב”בן המלך והעני” של מארק טווין.

בספר, אדוארד טיודור פוגש את טום קנטי, ילד עני שנראה בדיוק כמוהו.

השניים מחליפים בגדים, ומכאן מתחילה ההסתבכות: טום נחשב לנסיך ואדוארד נזרק החוצה ונאלץ לחוות את החיים של פשוטי העם.

שימו לב איך אדוארד הילד, שכעת הוא מלך, מחקה את הפוזה של אבא שלו, הנרי השמיני.

אדוארד השישי הוא פרוטסטנטי אדוק והטרגדיה היא שהוא מת לפני יום הולדתו ה 16, ללא ילדים.

הבאה בסדר הירושה היא אחותו למחצה מרי, ביתה של קתרין מארגון, אך היא קתולית.

אדוארד רוצה לשמר את אנגליה הפרוטסטנטית ולכן מנסה לעקוף את מרי וגם את אליזבת ומוריש את הכתר לקרובת משפחתו הפרוטסטנטית:

ליידי ג’יין גריי בת ה 16.

והיא הופכת למלכה.

לתשעה ימים בלבד.

מרי מגייסת תמיכה, ג’יין מודחת ונכלאת.

בתחילה מרי אפילו אינה ממהרת להוציא אותה להורג, אבל לאחר שאביה של ג’יין מצטרף למרד נגד מרי, גורלה נחרץ והיא מוצאת להורג ב 1554.

ופה אני ממליצה לסור למוזיאון הסמוך, לנשיונל גלרי ולהתבונן היטב בציור העצום והדרמטי של פול דלארוש מ 1833:

The Execution Of Lady jane Gray

מג’יין המסכנה אנחנו חוזרים לשתי הבנות שהנרי השאיר מאחור:

מרי- אותה בת שהנרי דחק הצידה כשהתגרש מאימה.

היא הופכת למלכה.

היא מחזירה את אנגליה לקתוליות, נישאת לפיליפ השני מספרד אינה יולדת יורש ומתה ב 1558.

ומי יורשת אותה?

אליזבת.

הבת של אן בוליין.

אותה ילדה שהוכרזה בשלב מסוים כבלתי חוקית, ביתה של האישה שהנרי הוציא להורג, היא זו שמגיעה בסופו של דבר לכס המלכות ושולטת באנגליה במשך 45 שנה.

וזה בעיניי הדבר היפה ביותר לראות כשעומדים בחדר הזה: כל הפורטרטים מדברים זה עם זה.

חדר מופת.

עוד אני אוהבת להסתובב בגלרייה ולפגוש פנים מוכרות.

אחיותיי חובבות “זרה” יזהו מיד את בוני פרינס צ’ארלי, mark me!

ולצידו את פלורה מקדונלד שהצילה אותו לאחר מרד היעקוביטים כשמילטה אותו בסירה לאי סקיי

את ויקטוריה המלכה לפני שגילתה את המתוקים, כפי שמדגיש רותם:

ואת אלברט בעלה האהוב שמת בדמי ימיו:

את הסופר האהוב עליי ג’רום ג’רום שכתב את “שלושה בסירה אחת (מלבד הכלב)” ספר שמספר בהומור בריטי נפלא על שלושה חברים שיוצאים לשייט על התמזה עם כל ההסתבכויות שלהם והאנשים המשעשעים שהם פוגשים בדרך: