ה sky garden שבמרומי בניין הווקי טוקי, מאפשר תצפית מרהיבה על לונדון.
במרומי הקומה ה 35 יש גן טרופי יפהפה ועמדת תצפית של 360 מעלות. הכניסה למגדל היא בחינם אבל יש להזמין מקומות מראש.
וזה כבר בחזרה על הקרקע: המוניומנט שהוקם לזכר הנספים בשריפה הגדולה של לונדון בשנת 1666
אנחנו צועדים לאורך הגדה
כל טיול מניב מהילדים שלי ביטויים חדשים הורסים שהופכים אחר כך למטבעות לשון שגורים במשפחה.
בטיול הזה הם התעלו על עצמם. הם משוחחים בינהם בעברית, ומכיוון שהם מתרגלים לכך שהסובבים אותם ברחוב, ברכבת, בתור למוזיאון, באוטובוס וכו’ אינם מבינים עברית- הם משחררים קצת את הלשון. הכל התחיל מכך שהמצ’יסטה אמרה לטייס משפט כמו: “תפסיק להיות כזה נאצי” והוא ענה לה: “תיזהרי, ‘תפסיק’ זו מילה בינלאומית”.
וככה זה נמשך: “תראה, לבחור הזה במעבר חצייה יש תסרוקת כמו של היטלר” והטייס ענה לה: “תיזהרי, ‘תסרוקת’ זו מילה בינלאומית”.
מאז אותו רגע כל משפט רנדומלי נענה באותו אופן: “בו’נה, להמבורגר הזה יש טעם של שיט”-
“תיזהר, ‘טעם’ זו מילה בינלאומית”. אפילו אני נדבקתי ב”תיזהר, זו מילה בינלאומית”.
“תראי את האיש הזה, הוא לובש חולצה שנראית כמו מפה של פיקניק”
“תיזהרי, ‘חולצה’ זו מילה בינלאומית.
עולים על הטאוור ברידג’
“את רואה ילדתי, יום אחד כ-ל זה יהיה שלך”
בשעה 14:00 בדיוק אנחנו מצטרפים לאחד מעשרות הסיורים המודרכים שמציעים בעיר. הסיור שלנו הוא של somewhere else והאיש עם הגב למצלמה הוא המדריך שלנו. 
יש לו ידע רב על לונדון, כמעט כמו לנו 🙂 והוא מספר את הכל בחן ומשבץ בדיחות של מדריכים תוך כדי הסברים. הטייס עלה על זה ראשון, ומרגע שהוא לחש לי באוזן את התובנה שלו, כבר היה לי קשה להתרכז בהסברים והייתי עסוקה בלרסן את הצורך שלי לפרוץ בשאגות צחוק. הוא לחש לי: “אמא, תשימי לב, יש לו מן תבנית דיבור מוזרה שחוזרת על עצמה- בכל פעם שהוא מספר בדיחת קרש, הוא מכחכח בגרון וחצי משתעל- זו תכונה כזו של מדריכים…כאילו מסמן לנו שכאן צריך לצחוק”.
אז להלן כמה דברים שלמדתי בסיור הזה.
הביקתה הירוקה הזו שימשה בעבר כתחנת התרעננות לנהגי הטקסי, עוד בעידן שטקסי היה כרכרה עם סוסים.
בתחנת ההתרעננות הזו הגישו לנהגים ג’ין, בירה ועוד משקה שאני לא זוכרת- אבל מה שחשוב זה שנהגי הטקסי בלונדון לא ממש הכירו את הסלוגן ‘אם שותים לא נוהגים’.(כחכוח כחכוח שיעול) יש כיום 13 תחנות כאלה ברחבי לונדון.
זהו גשר גולדן ג’ובילי, גשר להולכי רגל שנחנך ב 2002
האייקון הכי לונדונרי, הביג בן, נכנס בימים אלה לשיפוץ ארוך ויש האומרים שהוא יימשך כ 10 שנים.
למעשה למגדל השעון קוראים ‘מגדל אליזבט’ ע”ש המלכה, וביג בן הוא שמו של הפעמון.
עד היום, נוהגים לאזן את המשקולות של השעון בעזרת מטבעות פני ויקטוריאנים כדי לשמור עליו מדויק.
ארמון וייטהול שהיה מקום המגורים העיקרי של מלכי אנגליה בשנים 1530-1692 נהרס בשריפה הגדולה. כיום, על השטח שעמד הארמון- עומד ארמון וויטהול המשמש את הממשלה הבריטית.
בית משמר הסוסים, שהגן על הארמון- קיים ופעיל שם עד היום, למרות שאין שם כבר ארמון. כך שבאופן אבסורדי- הוא אינו שומר על כלום! כחכוח כחכוח כחכוח.
זהו משרד ההגנה הבריטי שיושב על השטחים של ארמון וויטהול. במרתפים שלו עדיין יש חביות יין מתקופת ארמון וויטהול!
האובליסק הזה נקרא מחט קלאופטרה, והוא מתנת ממשלת מצרים למלכה ויקטוריה. האובליסק התאום שלו נמצא בסנטרל פארק בניו יורק. כשהגיע האובליסק ללונדון- לא ידעו בדיוק מה לעשות איתו, ולבסוף הוחלט לדחוף אותו קרוב לנהר. בתוך הבסיס שלו טמנו קפסולת זמן עם אוסף של חפצים הזויים כמו תמונה של המלכה ויקטוריה, אוסף מטבעות בריטיים ועותק של התנ”ך בכמה שפות.
למרבה הפדיחה, את הספינקסים שהציבו בסמוך לאובליסק, הניחו הפוך- ובמקום לצפות החוצה, כפי שמתבקש מתפקידם כשומרים, הם מביטים על האובליסק עצמו.
גשר ווטרלו נקרא “גשר הנשים” או The ladies’ bridge משום שהוא כולו נבנה ע”י נשים במלחמת העולם השניה
פסלו של השחקן לורנס אוליבייה מוצג ממול לתאטרון הלאומי
רבים טועים לחשוב שמדובר בפסלו של פיטר פן. אחרי הכל- פיטר פן המציא את סגנון הלבוש הייחודי- טייטס וחצאית. (כחכוח-שיעול)
קו הרקיע של גורדי השחקים של לונדון:
“חוף הים” של לונדון
כמו כן עלינו על בניין ה OXO וממנו קיבלנו עוד זווית גובה יפה לתצפית על לונדון
קתדרלת סנט פול:
הבית עם הלבנים האדומות הוא בית הספר של דניאל רדקליף- ששיחק את הארי פוטר
המבנה הצריחי שרואים בסמוך למנוף מימין נקרא כנסיית סנט ברייד.
הוא נבנה ב 1675 לאחר השריפה הגדולה ע”י כריסטופר וורן. בסוף המאה ה- 18, אופה בשם וויליאם ריץ’, החליט לאפות לבת שלו עוגת חתונה מפוארת. הוא הביט סביבו כדי למצוא השראה, ומצא אותה בכנסיית סנט ברייד. ההמצאה שלו היתה כל כך מרשימה-ומאז ועד היום עוגות החתונה נראות כמו כנסיית סנט ברייד.
הסיור הסתיים בשכונה, שתוכננה במאה ה 19 לתת מענה למשפחות עניות. הבתים הקטנים הטוריים- הדו קומתיים שבהם שני חדרי שינה בקומה התחתונה ושניים בעליונה- נבנו ללא חדרי אמבטיה ושרותים. כיום אלה נחשבים בתים יקרים מאד ששווים כשני מליון פאונד.
כאן הסתיים הסיור המלמד, נפרדנו מהמדריך החביב והמכחכח שלנו, ובכוחות עצמנו המשכנו לכיוון תחנת קינג’ס קרוס המהממת.
מוקד העניין שלנו הוא רציף 3/4 9 שדרכו עבר הארי פוטר להוגוורטס
אנשים עומדים בתור הארוך כדי להצטלם בפוזת הכניסה לקיר
ויש בצמוד אליו חנות הארי פוטר מושקעת
זו תחנה יפהפיה, וממנה יוצאות רכבות לערים רבות בארופה
וגם לאדינבורו. הנסיעה ברכבת לאדינבורו אורכת כחמש שעות, כבר ביררתי לפעם הבאה- ואם מזמינים כרטיסים מראש- המחיר הוא 50 פאונד (אם לא מזמינים מראש- 150 פאונד!). ואם יש לי תובנה חשובה לגבי הטיול הבא לסקוטלנד- הוא להגיע אל אדינבורו באמצעות רכבת מקינג’ס קרוס.
בדומה לכותל בירושלים- האנשים פה עומדים מול הכותל של קינגס קרוס ובודקים זמני יציאה והגעה של רכבות
המבנה הסמוך, הוא תחנת הרכבת סט. פנקרס. מבנה מרשים ומהמם
בכניסה לתחנה, ניצב הפסל המרשים המתקרא “The meeting place”.
הוא מתנוסס לגובה 9 מטרים והוא הוצב כאן ע”י הפסל האנגלי, פול דיי ב 2007.
דיי קיבל את ההשראה לפסל מהסצנה הרומנטית האוניברסלית שבה זוגות אוהבים נפגשים תחת השעון של תחנת הרכבת.
הדרך הטובה לצפות בפסל, היא מרחוק:
בבסיסו של הפסל, מפוסלות בברונזה סצנות הלקוחות מהחיים ברכבת:
עוד פסל מעניין שעומד בתחנה- הוא פסלו של המשורר האנגלי סר ג’ון בטג’מן, שבזכות פועלו בשנות ה- 60 השתמרה תחנת הרכבת סט. פנקרס ונמנעה הריסתה. כמחווה, הוצב הפסל לכבודו.
בקומה התחתונה של התחנה, למרבה השמחה- יש הרבה חנויות יפות!
בשלוחה של פורטנום אנד מייסון.
“איזה חנות פלצנית, אללה יסטור”
“תיזהרי, ‘פלצנית’ זו מילה בינלאומית”
ותודה שטסתי אתך לסקוטלנד ואנגליה. היה טיול מהנה ומיוחד מאד.
מקווה שכבר בנו להם שירותים בבתים, בכל זאת שני מיליון פאונד, לא נעים.
דרך אגב מסט. פנקרס יוצאת היורוסטאר, לונדון פאריז וגם הרכבת ללוטון.
גם אני מאד התלהבתי מהתחנה היפה הזאת, הפסלים החנויות – הכל!
מקסים