אחרי שהסתיימה צעידת הבוקר המלכותית שלנו, אנחנו בדרכנו לנוטינג היל.
אנגליה היא המדינה היחידה באירופה שאני נהנית לנסוע ברכבות שלה מבלי שיהיו לי שום קונוטציות שואתיות…
ברחבי הטיוב יש שלטים מחנכים מצחיקים:
השלטים הללו מיועדים לנו, התיירים הקלולסים, שמסתובבים בטיוב חסרי מושג ושמפריעים להתנהלות היומיומית הזריזה של הלונדונרים.
בשבת מתקיים בנוטינג היל שוק פורטובלו.
ואלו הדברים שאהבתי במיוחד:
גם בנוטינג יש חנות של קט קידסטון:
והספלים האלו חזרו איתנו הביתה:
עוד נרכשו:
ציור של האמנית המקומית אליס טייט:
אשר מוסגר ונתלה בבית:
סבוניית נחושת:
צלחת כחולה לאוסף הצלחות הכחולות:
ואחרי שארבעה ימים קפאו לי שורשי השערות ותנוכי האזניים כמעט נשרו לי, נכנעתי ורכשתי לי את הכובע המדליק הזה:
מקגייבר מצלם אותי, שולח את התמונה בווטסאפ לילדים וכותב: תיראו איזו יפה אמא!
הילדים בודקים את התמונה ומצ`יסטה מאבחנת: היא דומה לענהאל מהמרוץ למליון.
מקגייבר משיב: כן, רק שאמא משחקת את המשחק הפוך, היא נמצאת במרוץ להוציא את המליון.
בנוטינג היל גם מימשנו את החלום הקולינרי ואכלנו פיש אנד צ`יפס מעולה, במסעדה מקסימה שמעוצבת כמו ספינה:
אחר כך אנחנו חוזרים לאוקספורד, רק שהפעם יורדים במארבל ארץ`, כי את הציר ממארבל ארץ` מזרחה טרם פתחנו.
במרקס אנד ספנסר אני פוגשת שוב בדייויד 
ואני שוקלת ברצינות לעבור להתגורר במחלקת בגדי גברים בשנה הקרובה:
אוי.
בכלבו דבנהם:
השלט הזה נכתב ממש עלי:
ובקומה העליונה שלו עשינו את הפסקת התה המסורתית:
חזרו איתנו הביתה גם הפריטים הבאים:
טוסטר מדליק מג`ון לואיס:
ינשופים- מעצורי דלת מפרימארק:
ועוד היד היתה נטויה.
בערב הלכנו למחזמר “מעתה ועד עולם” וגם הפעם היו לנו מקומות מעולים במרכז האולם. הכוריאוגרפיה מדהימה, ההצגה מעולה. מומלצת מאד.
והשיר הזה מתוכו, האהוב עלי מכל:
זהו. תם- אך לא נשלם, ואף לא מוצה טיולנו הקסום ללונדון. חייבים לחזור לשם בהקדם.
וכמו תמיד אנחנו מודים לכם שבחרתם לטוס עם איילת טורס.
